סוריקיטה יקרה

איך את היום ... קראתי אותך גם למטה כמה שיכולתי בפלאפון ... תשמרי עלייך יקרה תשמרי עלייך ...באמת אתך בלב ...חיבוק

וואי, בכלל לא זכרתי מה כתבתי... אני בסדר. לאחרונה עייפה וקשה לי לקום בבוקר. אז אני גוררת עוד עשרים דקות. אבל קמה. הייתי נסערת בשישי, ושכחתי בכלל שזה היה. הכיוון המחשבתי שלי הוא בלאגן הורמונלי. חוזרת לעצים הוותיקים לקרוא אתכן שוב. וקראתי. שמחה על הקירבה בגיל הכרונולוגי. בין כמה וכמה מאיתנו. באמת. סוריקטה