תיכף יומולדת... איזה באסה!

היה כל כך רע בפגישה ויצאתי כועסת. ולפני זה כתבתי לה מילים יפות לכבוד החג ובמהלך הפגישה, כבר לא רציתי לתת לה את הברכה כי כעסתי! היא רצתה שאדבר את הכעס ואני הרגשתי כמו ילדה קטנה שכועסת ובוכה ביחד ולא רציתי. זה הרגיש לי כל כך ילדותי!!! בסוף נתתי לה את מה שכתבתי ואמרתי לה שתעשה עם זה מה שהיא רוצה. ונמאס לי!!! ולא אכפת לי!!! ותיכף יום הולדת ואוףףף עוד שנה, למי יש בכלל חשק וכוח????