אני רוצה להיות לביאה

אודי, בדיוק כתבתי לסוריקטה. ואני רוצה לכתוב גם עכשיו ובנפרד, שאני בכלל לא אמורה להיות אריה. אני לביאה! אמנם בלי הרבה אומץ ובלי הרבה נשיות. אבל עדיין לביאה. אודי, אתה חושב שיש איזשהו סיכוי שמישהי תוכל לאהוב אותי? אבל לאהוב באמת? ולחשוב שאני יפה? ונשית? לא יודעת, אולי אני צריכה להתלבש יותר יפה? אוף, הלוואי...

הי מיקה, מכירה את הספר 'לביאת'? http://www.leviat.co.il/ כתבה אותו בחורה בעלת השכלה בתואר מגדר והנושא בנשמתה. ובאשר לבגדים - אני בעד להתלבש כמו מי שאת. כמו מי שאת מרגישה באותו יום ונוח לך עם זה, מרגישה לא מזויפת. בהנחה שאת מצליחה לזהות. לאחרונה נטיתי להיפרד מבגדי עבר עם זכרונות של פעם, הגם שהם במצב טוב, עלו ת'כסף שלהם, וגם מתאימים עדיין לאופנה. מתלבשת פשוט. לא גנדרני, לא נוצץ, כן בגדים של נשים. כמעט תמיד צבעים חלקים (אבל צבעים, כן) בלי קשקושים, דוגמאות, הדפסים, עיטורים או תכשיטים או איפור. לא טועים בי. אני נראית אישה. לשפת הגוף והעיניים יש תפקיד, כידוע. שלך, את כייפית, סוריקטה