לאנונימית

את מבלבלת אותי. כן רוצה לדבר,לא רוצה לדבר... את טוענת שאת גורמת לי נזק.אני מצטערת שאין לי מה לענות לך בעניין.אני פשוט לא בטוחה שזה נכון אבל גם אין לי את היכולת לקבוע שזה לא נכון.מבינה?! אני כבר לא כועסת.מה לעשות,זה עובר אצלי מהר.אני סלחתי. לי לא נראה שאת מקשה אלי.משום מה נראה לי שההיפך-שאני מקשה עלייך. גם בימים הכי קשים שלי, בשבועות שהיו הכי מקובעים במחלה- לא עודדתי אף אחד להשאר שם.אני מעולם לא האמנתי שהמקום בו אני נמצאת הוא ה-מקום בו אני רוצה לבלות את שארית חיי.האמנתי שזה מה שיקרה,שלשם פשוט הוביל אותי הגורל , אבל היתה בי מאין התמרמרות על כך שזה קורה מעבר לשליטתי. (ההתמרמרות הזו הניאה אותי מלפעול עד שיום אחד חטפתי "שתי סטירות" ממישהי אהובה, כך שגם להתמרמר זה לא פיתרון). אז אולי אני באמת מקשה עלייך שאני לא אומרת לך את הדברים שאת רוצה לשמוע: שהמקום שאת נמצאת בו הוא בסדר ושאפשר לחיות ככה. אני בחיים לא אדבר ככה.גם אם אאמין בזה לגבי עצמי(והיו רגעים שהאמנתי,בכנות)- אני מעולם לא העזתי ל"עודד" בנות להשאר במצב הזה. וחוץ מזה, למה לדבר על זה בכלל? אל תעלי את הנושאים האילו מתוך תקווה שאגיד לך את מה שאת רוצה לשמוע ואז תכעסי עלי כשאני לא אומרת או מתחמקת מהנושא. באמת,אני יודעת לדבר,אני יודעת להצחיק, גם קצת לעודד אבל לא תשמעי אותי מעודדת אותך להשאר במחלה ,או יותר מזה אין לי מושג איך רצית שאגיב למה שסיפרת לי בקשר לשבוע הבא (אני מקווה שאת מבינה.אני לא אכתוב כדי למנוע זיהוי מינימלי). למה כתבת שאת עצובה?בגללי? ביקשת לא לדבר,אז מחקתי אותך משתי רשימות האיי סי קיו,מהפלאפון שלי ומהאימייל.פשוט כי יש לי נסיון רע עם זה.מאיפה לי מתי תגיע הפריצה הבאה לתוך המחשב שלי. אל תקחי את הדבר הזה קשה.זה מטעמי זהירות.אם תרצי אותי-תדעי איך להשיג. אוהבת, אנג'ל.

מי שזה אליה-תדע. זה לא לאביב.

אנג'ל מתוקה, הגבתי כדי שאנשים יראו שזה לא מכוון אליהם. אני מקווה שאת לא נפגעת ממני שוב. אולי באמת קשה לי עם הגישה שלך לדברים, לעיתים זה מתפרש כחוסר הבנה וקשה לי העובדה שאת חולה ואני לא מסוגלת לעזור אלא רק להקשות. לא משנה, אין מה לדון בזה. אני אוהבת אותך, אני מקווה שאת זוכרת את זה... שלך, ע.