בלי מילים - טריגר.

אין מילים בכלל לרעש הזה לערפל הסמיך https://youtu.be/sL6cxOm6wzU רציתי ...תמיד כנראה ... בור כל כך עמוק ומאוד רוצה לאחל לכולם שבת טובה רכה ומחבקת ..

הי אביב, זה חוזר, אבל גם חולף. פחות, או יותר. וישנה משאלה לריסרט, לגוף, לנפש. איך לא... ואני יודעת שאת יודעת, רק מזכירה ש - הגוף לא באמת מתנקה טוטאלית, אבל קל יותר כשמרגישים שלם. לדימיון אין גבול, ואינו קץ בעיניי, וטוב, כנראה, שאיננו נשענים רק עליו, כל הזמן, אלא גם על המציאות. הכואבת. אודי, למשל, וגם המטפל שלי הם גברים, אבל כל אחד מהם יכול למלא גם תפקיד של אמא ('אני כאן, זה בסדר'). מה את אומרת? חיבוק, סוריקטה