אנורקסיה

בתי מגלה סימנים מובהקים של אנורקסיה.מה לעשות כדי לבלום את התופעה בעודה בתחילתה? היא תסרב לכל טיפול פסיכולוגי.

אתה צודק - יש לטפל בזה בהתחלה - אחרת זה מתפתח למחלה כרונית חשוכת מרפא עד גיל 18 אתה אפוטרופוס שלה ויכול להכריח אותה לקבל טיפול - אחרת אין כל אפשרות חוקית לטיפול בניגוד לרצונה, וזה מחמיר את סיכוייה להשתפר במרכז רפואי גהה יש את המחלקה עם אחוזי הצלחה הגדולים ביותר בארץ כמובן שקודם כל יש לאבחן שבאמת סובלת מאנורקסיה נרבוזה בהצלחה - אשמח ליעץ עוד - תעדכן אותי ד"ר פלד

היא חיילת. האם ידוע לך מה ניתן לעשות במסגרת הצבאית, אולי בצורה דיסקרטית,ואפילו ללא ידיעתה, כך שזה לא יפגע בשרותה הצבאי?

שלום משה במקרים רבים צעירות אנורקסיות מסרבות לטיפול. אולי אתה יכול לכתוב לנו את הסימפטומים. האם למשל המחזור הפסיק, איך אתה יודע שמדובר בהפרעת אכילה. האם מישהו קרוה ניסה לדבר איתה על הנושא ומה היתה תגובתה . האם היא מודעת לזה שיש לה בעיה כלשהי. אני מסכים עם ד"ר פלד שלאחר שניסיתם את כל הדרכים האחרות אפשר לחשוה על שיטות דרסטיות יותר. בברכה, אמיר

קודם כל , תודה על תשובותיכם. לענין הסימפטומים-ירידה במשקל, התעסקות מרובה בנושא אוכל, איסוף תפריטים, הכנת אוכל והאכלת אחרים. טוענת שאוכלת יותר מהאחרים,שמה לב למה שאחרים אוכלים וטוענת שהם אוכלים מעט מדי,פוסחת על ארוחות,טוענת לגבי סוגי אוכל רבים שהם גורמים לה להרגשה לא טובה,אוכלת מעט מאד וללא שומן,ללא דברי מתיקה,אוכלת כמי שנמצא בדיאטה חריפה,בזמן הארוחה "משחקת" הרבה עם האוכל,חותכת,בוחשת, ואח"כ אוכלת מעט מאד. אם מעירים לה שהיא אוכלת מעט מדי, היא מאד כועסת ואומרת שלא יתערבו לה בנושא.לא מוכנה לגלות את משקלה , אך טוענת שאינה רזה מדי. טוענת שאחרים (שאינם רזים) רזים ממנה.יוזמת פעילות גופנית (הליכה) לאחר האכילה.רופא, אצלו היתה במעקב, בשל חשד לבעיות הורמונליות, המליץ שיעשה מעקב אחר המשקל שלה,שכן הבחין בירידה במשקל בתוך תקופת הבדיקות שערך לה. אותו רופא אף אמר לה שהיא צריכה להשמין. לגבי הווסת-טוענת שהכל תקין,אך נראה לי שאין זו אמת. איני יודע איך לנהוג ביום יום.האם לדבר איתה על הנושא או אולי להתעלם ממנו?