אודי יקר.

תודה ענקית על הכל פשוט נגמרות לי המילים כל פעם מחדש... והדלתות... היו נעולות עד עכשיו רק עכשיו מבינה שזה דלתות .. מבינה שהזכרונות שכן נשארו הם כמו קוד ...ומה שמאחוריהם שייך לחלקים אחרים שלי ,לזכרונות שהם לגמרי מודחקים .. לפני שאוכל לנעול ולהשאיר את המפתח.. להבדיל מעד עכשיו שלא היה לי מפתח . אהייה חייבת לדעת להכיר ולקבל את מה ששם...וזה אודי כל כך קשה ... זה כמו סיפור של מישהו אחר ...שבידיעה אני יודעת שהוא שלי בהרגשה לא ... ואודי קצת איזון הבוקר חוויתי עם עצמי רגע של וואוו ...עשיתי רייקי לעצמי למען הגוף שלי הזרמתי אליו אהבה ,נשמתי לתוכו טוב ...האמת יש לי דמעות בעיניים מההבנה הזו שהייתי שם למען הגוף הזה ... שיהיה שבוע טוב ....