אודי...

... לא יודעת מה רוצה לומר לך.. נראה לי שהשתגעתי.. אתמול ממש ממש רבתי עם אמא צביה.. אני עושה לה בתקופה האחרונה את המוות ואתמול היה ממש ממש מטורף עוד מעט אני אמורה להיפגש איתה שוב. לא יודעת אם אלך.. מרגיש לי איתה מלא רגשות בו זמנית: * מרחמת עליה ,על מה שעוברת איתי עכשיו. * שונאת אותה כי מרגיש לי שהיא שונאת אותי *כועסת עליה כי מרגיש לי שהיא לא מצליחה להחזיק עכשיו,גם אמרתי לה את זה אתמול. אמרתי לה שהיא ממש ממש לא מצליחה לעזור ולא מחזיקה כלום . * כועסת עליה ומרגיש לי לבד. מרגיש לי שהיא לא יכולה להבין אותי ,להבין מה עובר עלי עכשיו בגלל שהיא לא איבדה הורה. ועוד באופן כל כך פתאומי. *מרגיש לי מיותר להגיע אליה. בזבוז זמן. גם אמרתי לה אתמול את זה. פתאום מרגיש לי איתה כאילו היא זרה לי לחלוטין. כאילו זו מישהי אקראית שעומדת לפני בתור בסופר. אולי באמת לא אלך היום ? יש בי המון כעס עליה. התחלתי גם לאכול פתאום. יושבת,בוהה וזוללת מתוקים. בא לי למות. גם פה קשה לי לכתוב... מרגישה שאני מעכירה את האווירה, מכניסה כובד, דיכאון שחור מרגישה שאני ממלאה פה את האויר במשהו מחניק עד שאין כבר אויר.

הי במבי יקירתי, אני מרגישה שאת קצת חוזרת לעצמך. שולחת לך חיוך של חיבה, סוריקטה