מישהי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/05/2001 | 09:04 | מאת: שרון

כתבתי לך בעמוד 229...... בוקר טוב........

24/05/2001 | 09:23 | מאת: מישהי

את רואה, גם אני כמעט "הלכתי לאיבוד" במבול ההודעות... ראשית- המון תודה! האמת היא שכן, אני מרגישה כמו מישהי ש"עלתה כיתה", בהכרח יותר חזקה וקצת יותר אופטימית... היום אני הולכת למפגש השני של הקבוצה, וצפוי להיות הרכב שונה של משתתפות. אני מקווה שזה ילך טוב, יותר מהפעם הקודמת. למרות שתחרות ה"אני יותר חכמה/מודעת/מבינה/יכולה-להגיד-לכם-איך-להחלים" היא חיובית יותר מהתחרות האפשרית של מי יותר רזה/חולה, אני עדיין לא רוצה להיכנס אליה. אני לא מתכוונת להתחרות באף אחד על המסלול שלי להחלמה, משום שאני סבורה שהמסלול הזה הוא במידה רבה אינדיבידואלי, מאוד מסויים ונכון לי! כך שאין בכוונתי להניח להערות מסוג "תשמעי, לדעתי את צריכה..." לייאש אותי ולהפריע לי בדרכי. הפעם- אני מגיעה מוכנה, ואני אהיה חזקה! שרון, קראתי גם על הצורך שלך בקצת מרחק... צורך הגיוני ומובן, אבל בכל זאת- הייתי שמחה לשמוע שהכל בסדר, שפשוט לקחת קצת זמן לעצמך ושאת חוזרת (או תחזרי) בכוחות מחודשים. אני מקווה שלא העמסתי עלייך יותר מדי בימים האחרונים, בתקופה הקשה... ואם-אם-אם (מקווה שלא !! ) את קצת ב"דאון", אני כאן כדי להקשיב, כמו שאת היית שם בשבילי... רק תני סימן! מישהי, שאוהבת

24/05/2001 | 19:39 | מאת: שרון

מישהי מיוחדת כלכך ............ כתבתי כעת במשך חצי שעה והכל נמחק מלחיצה נמהרת על המקלדת............... נשימה עמוקה............ואני מתחילה מחדש........... אני מחכה בקוצר רוח לשמוע על חוויותך מהמפגש השני. לאט לאט יחשפו עוד רבדים וחוסנך יעמוד לך לעזר.....ולבסוף לאיטך תצעדי בביטחה בדרך לא מוכרת אך נכונה..........ואני כלכך רוצה להיות שם איתך. אני לא נעלמת, אל דאגה ויותר מכל, אין רע במצב רוח מעט ירוד, את יודעת , מותר לנו........באמת........חשוב רק להיות מאוד קשוב לתנודות הללו על מנת לא לעבור לקיצוניות שתערער את האיזון........שכלכך חשוב בחיינו שנדמה כי מאז ומעולם תרנו אחריו ואנו משתדלים לשמור עליו בקנאות. אני כלכך רוצה לשתף.........אני אדם כה פתוח ויחד עם זאת דסקרטי. שילוב מוזר אך אמיתי........ ההתנתקויות האלה , הן תוצר של תובנה נרכשת .היות ותמיד הייתי שם בשביל אחרים, כואבת את כאבם, חשה את סבלם, ועד כמה שזה נשמע אירוני לעיתים במקומם, עד ההתמוטטות, שהקטליזטור היה פרידה מחבר, וכמובן, אף אחד לא יודע. כי שרון "תמיד חזקה"......ואז מתוך תהליך שנכנסתי אליו (כי אני מסתבר אכן מאוד חזקה.....)למדתי להעמיד את עצמי במרכז, להתחבר לגרעין הוויתי, לשרון - צרכיה, רצונותיה, קשייה, שאיפותיה ....והנה אני, יותר משנה אחרי, עדיין מתמידה ומרגישה נהדר. נולדתי מחדש........... הדבר שמעסיק אותי לא מעט הוא בחור מדהים שהכרתי לפני מספר חודשים........כנגד כל הסיכויים, משום מקום וכלכך נכון........ שונה מכל אפיזודה בה נטלתי חלק בעבר ויחד עם זאת כלכך אמיתי ונכון. חיבור נפשי מדהים, עומקים שלא הגעתי עם אף אחד.התאמה אבסולוטית במישור הזה, הכלכך חשוב. אבל הסיפור מאוד מסובך.....איך לא .(אני מחייכת, חיוך ציני).........אילו היית מכירה אותי היית יודעת שחיי רצופים מכשולים, כל הזמן אני עומדת בניסיונות, ומכל נסיון אני צומחת יותר. פעם הייתי נלחמת , כועסת , ממורמרמת, עד שלמדתי שכל דבר כזה מקדם אותי ולמדתי לקחת את הדברים שיכולים להועיל לי בעתיד, שאם כבר עברתי חוויה, אני חייבת לצאת עם איזושהי תובנה בונה...........נשמע ורוד ואידילי, אך לא תמיד זה כלכך פשוט, ובכל זאת, זה נכון. הכי נכון. אחרת ניתן בנקל, להפוך לכלי ביד הארועים ופשוט להעלם.............לגמרי......... אוי.דברתי יותר מדי? את בטח עמוסת חוויות שהמפגש.אני אפסיק כאן, מבטיחה שנמשיך מאותה נקודה. כרגע את צריכה אנרגיות לתהליך המדהים שאת עוברת. ברגע שתפנימי ותנוחי מהמאורעות נמשיך, מבטיחה ברגע שתצהירי כי את מוכנה. מחכה לשמוע, אוהבת.........

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית