לטלי פרידמן...

היי טלי, תודה על תשובתך. אני מעריכה (ווגם קצת מצדיקה...) את האיכפתיות והדאגה . לקחתי לתשומת ליבי את הערתך, שייתכן שזה עדיין מוקדם מדי להתעסק בנושא "מהצד השני", המסייע. אמנם, אני באמת חושבת שבשלב בו אני נמצאת הטריגרים לנפילות, כשהן קורות, הם אחרים לגמרי (קשה לי לדמיין את עצמי היום נכנסת לדיכאון רק כי ראיתי מישהי יותר רזה ממני... :-)), אך למרות זאת אני לוקחת את הצעתך לשקול מחדש את "משק האנרגיה" שלי ואת האופציות הטובות ביותר ל"חלוקת המשאבים". ועד שאחליט, אמשיך להפנות אנרגיות לעזור ככל שאוכל כאן בפורום, לבנות שסובלות מהפרעות אכילה, מדיכאון, או בכלל... ושוב תודה! :-))

מישהי... הרעיון שלך מצוין. הפורום מקבץ בתוכו אנשים עם בעיות רבות ומגוונות, אך יש פה גם מקבץ לא מבוטל של אנשים עם הפרעת אכילה בהווה או בעבר. את באמת יכולה להיות פה לעזר להרבה אחרים, אך כאן זה בשליטה שלך, במינונים שלך. את בוחרת מתי את יכולה להיות כאן, מתי את רוצה להתרחק וכו'. רק בבקשה, תשמרי על הגבולות שלך ועל הכוחות שלך. אני יודעת שיש משהו מאד מושך ומפתה בלהיות כאן, לעזור לאחרים, לקבל משמעות על ידי אחרים, אבל באמת שלעיתים זה יכול לחצות גבולות אדומים שלך, לרוקן אותך מכוחות שכמו אצל כל אחד אחר הכוחות הללו מוגבלים. שימרי נפשך מהתהום...והיי עימנו כשתוכלי. אני אשמח... טלי פרידמן

...ואני אהיה כאן, ככל שאוכל, לנסות לעשות משהו עם נסיון של 11 שנים... טלי, תודה. :-)