לאביב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אין לי בדיחות כרגע... לא נורא, נכון? את נשמעת לפי ההודעות בסדר גמור, אני שמחה שזה כך! איך הולך בעבודה? בטיפול? (זה קשה מאד להיות בטיפול נכון?) חברים חברות... ומה שלום אמא? אני אכנס יותר מאוחר... אחרי ניקיטה,את מכירה? הסידרה בכבלים. ונעשן... ביי בינתיים
אז איך היה? ספרי.... איך הוא נראה...?
אליאן, נשמה שלי, למה את רעה אלי בזמן האחרון? :-)) תתאזרי בסבלנות, כל דבר בזמנו... אביב.
אליאן, נשמה, בעבודה הכל בסדר גמור, בחיים הכל בסדר גמור, עשיתי היום לא צעד אחד קדימה, אלא שניים, בסוף !!! בטיפול קשה ? כבר לא, עכשיו כבר טוב, גם זה קצת נרגע, את יודעת הרבה חלומות והרבה בלגן, אבל גם צחוקים... אמא, אחלה... חברים, חברות אחלה.... אני בפסגת העולם, ואתם איתי שם.... שלך, אביב.
הי..........נמצאת בפסגה.גדולה מהחיים, זוכרת? מדהים איזו דרך עשית בשבוע. אכן, הפכת לברבור.........ברבור גאה וחסון..... למרות הסקרנות לא אשאל שאלות מיותרות, וגם כדי לכבד פרטיות........מה יש, תשאירי גם משהו לעצמך, זה אף פעם לא מזיק להפך. החופש לבחור, זוכרת?...........העצמאות היא לא רק במונחים פיזים. העצמאות האמיתית היא בדמות העצמאות הנפשית, וביום שהיא מושגת, אזי אנו נעים במסלול החיים הבריא ביותר עבורנו . מה שלום אמא? והתהליך שהיא ואת עוברות .......מדהים עד כמה הסביבה בסופו של דבר משתנה בגין תהליכים שאנו עוברים.לרוב כשהשינוי הוא טוב עבורנו , הסביבה הקרובה, למרות הקושי הרב, במהלך ההסתגלות חווה חוויה מתקנת, שמשפרת לאין שיעור את איכות חייה , לרוב, שלא במודע. אני חשה כי תהליך ההתקרבות והגילוי מחדש של המונח "אמא" הוא בגדר סם החיים שיחד עם תחושת החוסן הנפשי והפיזי שלך היום, אחראים לתחושת גדלות הרוח שלך. תהית מה איתי באחד מהעצים הנעלמים נכון? אני בסדר, היו לי יומיים לא קלים, בלב הסערה , כך שגם לא ניסיתי כלל להשתחל ולזרוק איזושהי מילה, נכנסתי רק כדי לנסות ולהרגיע את הרוחות. אני בכלל מאמינה בדרך ריפוי אחרת ממרבית האנשים. לא אוהבת לשקוע ברפש, פעם אחת במקום הכי נמוך, מספיקה כדי לשמש אות אזהרה. בבחינת תמרור "לשם לעולם לא אגיע"....ולכן לגבי, כשאני חשה כי איזושהי חוויה יכולה להפיל אותי , אני משלבת מיצוי כמעט עד תום(מיצוי של הכאב, הדכדוך) יחד עם חזרה לשגרה, צמיחה וע"י כך יציאה מהמבוך ממעגל הקסמים, שהוא כה פתלתל ובנקל יכול למשוך אותך למטה אתו. . הבנת? את "הניתוח הפסיכולוגי" אני עושה משהתחזקתי, ולא בלב הסערה, כדי לא ליפול חזק יותר . לטעמי ומניסיוני, לא תמיד צריך למצות את תחושת חוסר האונים . הצמיחה "מהאין" , גדולה לאין שיעור. משפטים סתומים? הם אומרים לך משהו? אבל כרגיל, אני בסדר, ובאמת זו לא רק סיסמא, מחייכת, צוחקת, חיה............. שמחה שאת נשמעת כלכך זורחת. אני מרגישה את החום שאת מקרינה והתחושה מדהימה. אני פורשת לנוח, עוד מעט קימה ליום חדש. חלומות פז..........חיבוק שרון
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
