ל-(היכונו לרשימה!): אביב, Lala , שרון...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מקווה שלא שכחתי אף אחד... יש לי כמה "חובות קטנים" לפרוע: שרון - אלף תודות על המכתב המדהים! אני נשארת מוקסמת, כל פעם מחדש, והמילה היחידה שעולה בדעתי לומר היא , בנאלי ככל שיהיה, המון תודות... אז המון תודות שאת כאן, ובתקווה "להיפגש" קצת יותר! ללה!! יום הולדת שמח!!! (מותר לשאול בת כמה?) שמחתי לשמוע שנהנית בפאריס. עיר מדהימה בלי ספק- הייתי בכיף מתחבאת במזוודה שלך ומתגנבת איתכם אילו יכולתי... עניין האוכל- צפוי היה שלא יהיה פשוט. אמנם חבל, כי אוכל זה חלק מהנאות הטיול- כמו שכתבה כל כך יפה אביב וכמו שאנחנו מנסות לשכנע את עצמנו- בהצלחה מוגבלת... אבל, פאריס לא בורחת: אפשר להחליט על "טיול חוזר" (על משקל "הזדמנות חוזרת"), נניח בעוד שנה, ו"להחליט" שבמועד ב' ח-ו-ב-ה להנות גם מהאוכל!!! (טוב, אני לא באמת חושבת שזה כל כך פשוט, אבל אולי, כרעיון, זה יתרום קצת למאמץ להתגבר על הפחד?) אני מקווה שמצב הרוח הטוב נשמר, ויישמר עוד ימים רבים! אביב- את רואה מה שהיסטריית הלימודים הזו עושה לי: אני לא מוצאת זמן לכלום, ומאידך גם לא ממש לומדת! תמיד זה קורה לי... אבל מהמעט שקראתי הצלחתי להתרשם ש- "הכל שפיר בגזרת אביב". (אני צודקת?). אז, רק שולחת לך חיבוק ומאחלת לילה טוב... אוהבת את כולכן! מישהי
מישהי מיוחדת, הכל שפיר, הכל מצוין, הכל מתקדם... היום טיפסתי עוד שתי מדרגות כלפי מעלה... אני ממש מרוצה... ואת תלמדי, אבל אם את לא לומדת, אז לפחות תבואי לדבר איתי. תספרי קצת מה קורה, איך האוכל, ויותר חשוב איך המצב רוח, איך ההרגשה, או שאת יותר מדי עסוקה מכדי לחשוב על זה. אני מחכה לך פה עד שתפני לך זמן מעיסוקייך המרובים ותחזרי אלי. שלך, אביב.
ואם לא את החתול, לפחות אותי... אילו שתי מדרגות? משהו מסויים, או שהכוונה למצב הרוח הכללי? אני בסדר. קצת לחוצה (אני תמיד היסטרית לגמרי לפני מבחנים. בעוד עשרה ימים, ביום המבחן- זה יגיע לשיא), אבל בסדר - גם בחזית האוכל. אפרופו אוכל- לך אני יכולה לספר את ה"בדיחה" שהמצאנו, כי את מכירה ORACLE : אני וחברה טובה מהקורס (שיודעת על הבעיה) הנהגנו "קוד סודי" - אחרי אוכל עושים תמידCOMMIT , בשום פנים לא ROLLBACK ... :-)) אני מתנצלת מראש שבימים הקרובים, עד המבחן, אהיה כאן פחות. בוודאי לא תופתעי לשמוע שאני מעדיפה בהרבה להיות כאן מאשר לשבת ולחרוש, אבל נדמה לי שאני חייבת לעצמי לפחות לנסות וללמוד כמו שצריך. בינתיים הנסיונות האלו טעונים שיפור, אבל זה סיפור אחר... היי, כתבי משהו. באמת התגעגעתי!
מנסה להיות כמה שיותר, אך לא תמיד יוצא, אבל....את בליבי .........כל הזמן. הבנתי שאת נמצאת בתקופה מעט לחוצה , אז ראשית הצלחה, וחיזוקים, למעבר בטוח של המשוכה הזו. והמרגש איך הוא? האם היו עוד מפגשים? אולי פרטת בעצים, הם הפכו מאוד מסועפים ולעיתים נדמה שאני אובדת בין המשפטים. רציתי להבהיר, שעת לכל דבר, שלא תנסי להקדים את השלבים שאליהם עוד לא הגעת למרות שאת בהחלט רואה אותם.... מכירה את המטאפורה על התפוח? ...."התפוח לא אדום לפני שהוא ירוק.........". אז .......תמצי את תהליך הריפוי עד תומו בטרם תהפכי עצמך למרפא.אם כי, בהחלט, הערך המוסף שיש לך מניסיונך יכול לתת המון, כל זמן שהוא לא יהיה על חשבון האנרגיות שלך, את צריכה אותם, כל אחד צריך, ואת זה אף פעם על תשכחי. תעמידי עצמך במרכז ההויה. מישהי, מישהי שהיא הכי חשובה.לעצמה. גם אם לא תהפכי מיד למשענת עבור הבנות.הכוח שאת משדרת מעצם היותך שחקנית ראשית במאבקך, הוא מספיק ממגנט, האמיני לי. הן תחושנה זאת, אני חשה זאת, ובין שתינו מסך ומקלדת........... שמרי על עצמך, אני עוקבת. מחבקת.... שרון
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
