הנפש שלי 'התאבדה' בסוף השבוע

הי, זו לא פעם ראשונה, שכפיי מורמות לשמיים ואני בזעקות השבר הקולניות שלי. כך היה. אבל אולי סוג של נולדתי מחדש? ויומיים, סופשבוע, הייתי במיטה יחסית יותר מהרגיל, גם תוך ניסיון לרפא את החבלה הפיזית שלי שלא מחלימה, מאוכזבת משיחה טיפולית, חשה מותקפת נגדית (ועל כן, דווקא מהשיחות היעילות שבהן, יסתבר בדיעבד, אני מניחה), ובראתי לי חלום שהוא. ואתמול התחלטי את השבוע, ועבר יום. ועבדתי עם תינוקי, בשבילו, בשבילי, על פרידה - עמידה והליכה עצמאיים - וקירוב לבבות - חיבוקי. שמתי לב עכשיו, בדקתי, שכעשרה ימים לא הייתי כאן. שבוע טוב, שלכם, סוריקטה