אולי, נכון יש בזה תקווה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
* שים לב! הקובץ שצורף יעלה לאתר רק לאחר אישור מנהל הפורום.
תמיד יש פתח לתקווה......אני עצובה במקום "ושמחת בחגך"....שונאת כשאני עצובה כאילו סתם כזה בלי סיבה ממש ואוכלת ואוכלת אוףףףףףףף לא יודעת אפילו למה, לפעמים לא מצליחה להתחבר לעצמי, למרות שאני אדם מאוד אמוציונאלי, כותבת כשמעיק ועכשיו לא מבינה את זה...מלא אורחים ואוכל...כל היום במטבח :(
תשובת מומחה | מאת: ד"ר אודי בונשטיין
20.10.16 | 22:58
הי מיכל, זה בסדר להיות עצובים, ופעמים רבות זה אכן קורה דווקא בחגים, כשיש ציפייה לשמוח... אפשר להיות עצובים מבלי לשנוא את זה. השנאה מגבירה את הסבל, ודי לנו בכאב (הקיים ממילא). לא צריך גם את תוספת הסבל... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר אודי בונשטיין
אודי בונשטיין, פסיכולוג קליני בכיר ומדריך בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה,...
המשך >
