מוזר שונה חדש???

לא יודעת איך להגדיר את זה.....התקרבות לאמא, מעין פיוס עם עצמי, איתה...הבנה גדולה ואמפתיה שאני לא רגילה אצלי מולה...אולי אהבה באמת??....לא קל...מתנה?? לא יודעת. למה בעצם מתנה?? מעין השלמה וקבלה שלי אותה...והכלה....זה חזק ממני כל זה...שונה כל כך. ופגישה עם המטפלת נראית כבילתי אפשרית. כשבקשתי כתבה " לא היום. מצטערת" ולא מתחשק לי לנסות יותר לבקש פגישה כי תענה שוב "לא היום" אוףף לא יודעת...לא רוצה להתרחק מאמא יותר..רוצה דווקא להתקרב להכיל אותה אפילו במחיר של דחיה או משהו אחר..מוזר לא??? לפני כיפור אולי זה מתאים" זאת אמא שלי!! חוזרת אליה..אולי צריכה אותה גם...מוזר...גמר חתימה טובה אודי יקר! וגם לכלם. ושנה נהדרת...מיכל

הי מיכל יקרה, מרגש. הדברים האלה שנופלים בעיתויים האלה. סימלי כל-כך. גמר חתימה טובה! בהחלט. שלך, סוריקטה