לסוריקטה ואודי , אנשים טובים שכמותכם..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/10/2016 | 16:23 | מאת: אביב 22

אודי אודי ...מרגש, באמת מאוד מאוד מעריכה . האמת שלא פחדתי הפעם , ידעתי גם שהדברים ידוברו ויסתדרו . הייתי יותר במקום חסר אונים ולא מבין. בעיקר עצוב כי פגעתי בך .. האין שנה טובה חזרה בתגובה שלך וההתייחסות להודעות כאילו זה מה שהיה חשוב במה שכתבתי לך , נתנו את ההרגשה הזו המרוחקת. מכוון ובמדיה אין שפת גוף וקשר עין לא יכולתי לדעת למה הגבת כך , כמו שגם כתבתי השחזורים שלא מפסיקים , הכאב , התהליך שאני נמצאת בו מערערים מאוד ... האמת שהבנתי שהפורום על כל יושביו נעשה עבורי יותר מציאות מוירטואל .... והעוצמות הרגשיות תואמות . חושבת אולי צריכה קצת לנדוד מכאן , אבל זה קשה להרחיק מכם ... ואודי ,כל כך מעריכה את המאמץ שלא יכולתי לא לענות לך ...תודה איש יקר ,אתה מיוחד כל כך ... סוריקטה אישה מדהימה ואהובה ...שוב אומר לך אשרי הילד שזכה לגדול בן ידייך האוהבות , את מיוחדת מאוד ...וכוחות הנפש ותעצומות הרוח שאני מתארת לעצמי שעבודה כזו לוקחים ממך /נותנים לך ..מורידה בפנייך את הכובע ...שיהיה בהצלחה ויודעת שבזכותך עוד אדם בוגר בריא בנפשו צומח בעולם... תודה על הגיגי הבוקר , אכזבה כן בוודאי שהייתה תחושת אכזבה .... התחושה הייתה שאודי מתעסק בעניין ההודעות ולא בברכות שבאו מהלב . בהתחלה זה כאב ואכזב קצת הרגיש כמו הפרסומת הזו של הפולנייה שמפילה את המתנה , אוי נשבר ...ואחר כך הפך לאובססיה של את אשמה את פגעת את עשית , את את את ...הדרך לעצור את הרעש העצום שהיה בתוכי היה לכתוב את זה כאן לאודי , כמו להגיד לחלקי זהו שקט הנה אמרנו לאודי עכשיו שקט .... בקשר למילותיו של אודי ( או השירים ), האמת שמכוון והם כתובות הן נשארות עימי המון המון זמן , חלקם, העוגנים היותר חזקים נכתבים בפלא שלי והולכים איתי ...אבל כן , לצערי הדבק נעלם מהר (גם בהודעות של המטפלת וזו שלפנייה )אז אני צריכה שוב להביט בהם ...דבר אחד סורקיטה הידיעה שאודי כאן עבורי , שהוא מכבד ומעריך אותי ולא יפגע בי לעולם ברורה לי ..כמו שזה ברור לי בטיפול . בקטנה , כל כך מבינה אותך בנפרדות מאמא ...יודעת שברגע האמת , אני בבעיה והפיצול יחמיר ...עצוב כל כך ... אוהבת אותכם מאוד ,

לקריאה נוספת והעמקה

הי אביב, את בעצמך מיוחדת מאוד ;-)... ואת בסדר, אל חשש. אודי

09/10/2016 | 06:27 | מאת: סוריקטה

הי אביב שלנו, את יודעת, כשהייתי קטנטנה, גם לי הייתה מטפלת. והיא נתנה משקל כדמות נשית טובה בחיי. המשקל של אמא אמנם ניצח למדי, אבל גם משהו מן אותה מטפלת נטמע בי ועיצבני. וגם כל מיני אלמנטים מאבא, הגם שלא היה כמעט בכלל שותף לגידול ילדיו. דבר נוסף, בדיעבד (וזו לא חכמה, אבל אולי אפשר ללמוד להבא) אפשר לפצל (כן, דווקא לפצל ולא לערבב) הודעות שכאלה. ברכה מן הלב - שתעמוד בפני עצמה ולא יתלוו אליה נושאים נוספים שיאפילו עליה. שבוע טוב, יום עמוס לפניי, חיבוק לדרך, סוריקטה

09/10/2016 | 07:03 | מאת: אביב 22

צודקת מאוד בדברייך חשבתי עלייך אתמול , על התפקיד שלך ..את יודעת לחתונה שלי הזמנתי מטפלת שהייתה לי ששנים לא ראיתי אותה ..היא הייתה חשובה לי כל כך . שיהיה לך יום עמוס אבל נפלא ...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית