שוב כותבת פה

כתבתי כאן כבר...לא מזמן, כותבת שוב, להוציא, רק לכתוב, רק לספר למישהו שישמע... התחתי עם הקאות...כל מה שאוכלת - הולך מהר מאוד לאסלה. המצב מחמיר...נורא.. מקיאה לא רק כדי לרזות, אלא כדי להעניש את עצמי - רוצה לפגוע בעצמי כמו שמגיע לי. אתמול בפעם הראשונה, גם חתכתי את עצמי, פשוט לקחתי סכין יפנית וחתכתי את עצמי ביד שוב שוב..מגיע לי לסבול. אלוהים, זה עזר, אחר כך הרגשתי טוב יותר, כאילו עשיתי את הדבר הנכון. אני לא יודעת מה קורה לי כבר, באמת שלא, רק יודעת שכבר לא עומדת בזה יותר, רק יודעת שנורא רוצה לפגוע בעצמי. אני יחתוך היום עוד קצת, וגם מחר וככה, עד שאני אהיה מסוגלת, מסוגלת למות. דוקא עכשיו המטפלת בחופשה, אמרה לי להתקשר אם משהו קורה, אבל לא אתקשר, גם הפסיכיאטרית קבעה לי תור רק לעוד חודשיים... טוב, גם ככה לא ממש אכפת לה, ובצדק. ככה שאני לבד, יש כביכול את כולם מסביבי, את החברות האוהבות והמשפחה התומכת, אבל אני לא יכולה להגיד להם: "היי תשמעו, אני מקיאה, יודעים מה עוד? גם חותכת את עצמי" זה נשמע חולני קצת...אבל זה בדיוק מה שמגיע לי. לא משנה, כבר כלום לא משנה, רוצה למות כבר, הלואי ויהיה לי בקרוב הכוח לעשות משהו בנידון..

שלום סיגל טוב שאת כותבת לפורום כדי להיפטר לרגעים מהתחושות הקשות. את אכן במצב סיכון. כל זמן שתוכלי לדבר, לכתוב ולבטא את רגשותיך במילים יש סיכוי שתפגעי בעצמך פחות. מסיבה כלשהי את מרגישה רעה ושמגיע לך עונש נורא. מעניין על מה את מרגישה כל כך רעה ואשימה. אני מבין שאת מוקפת אנשים שאוהבים אותך, שהפסיכולוגית דואגת לך ורוצה בטובתך. אבל כל אלה לא מגיעים אליך כי את מרגישה רעה. יתכן שאת מרגישה שלא מגיע לך יחס אוהב וככל שאוהבים אותך נשאר לך רק את עצמך להעניש את עצמך. לעיתים, כאשר הקשר עם הפסיכולוגית משמעותי, חופשה שלה עלולה להיות מכעיסה ומאכזבת. יתכן אפילו שאת רוצה להעניש אותה. אני מקווה שדברי אלה לא יתפסו על ידיך כהוכחה נוספת לכך שאת רעה ושמגיע לך עונש נוסף. לדעתי, לא מספיק להפגש עם הפסיכיאטרית אחת לחודשיים ויש צורך בפגישות דחופות יותר. תחזיקי מעמד, אמיר

אני מסכים עם אמיר - את זקוקה לטיפול גם של שיחות - לפחות פעם בשבוע באופן קבוע בהצלחה -