.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
נקודה. אודי. נקודה. כי. אולי. כל. כולי. מסתכם. בנקודה. שרוצה. להיעלם. זה לא הוגן מצדך היה לתקוף אותי בגין "תוקפנות" שאני מהצד השני בכלל פצועה וחלשה. נקודה. אודי. נקודה.
את יודעת שאני איתך, ומשהו בך מרכך לי את הלב ומוצא ופוגש אותי. אבל, ואולי דוקא בגלל זה, הייתי אומרת לך שמרגיש לי לא נח לקבוע מה לא הוגן שהאחר יעשה. הייתי מנסה להגיד שמרגיש לי לא הוגן, שחושב לי לא הוגן וכדומה. אבל קביעה כזאת, מניין? מין קביעה אובייקטיבית מוחלטת שרירה וקיימת. אבסולוטית. וזאת מניין? מוסכמה כלשהי, חוק מדיני? מי כותב ואחראי לכללי ההוגנות בעולם?
הי גולם, ההצטמצמות לנקודה, ואף לפחות מזה (פעם הייתי אומרת שלנקודה יש קואורדינטות במרחב, וגם את זה איני מרגישה) מוכרת לי מאד. היה זה, משום שקשה עד בלתי אפשרי עבורי להפריד ביני לסביבה. צמצום של עצמי לנקודה משמעו גם צמצום דומה שמתאר את היחס שלי לסביבה. דהיינו: אני = נקודה מכאן נובע - כל העולם שווה הכל. וכפי שאני נוטה לומר - הפוך והיינו הך עשויים לנבוע מאותו מקום בדיוק. קרי אמרת כאן גם אני = כל העולם, ואתם - נקודה. אתם כלום. אתם גלמים. ואפשר לפרש זאת, אחת מהצעותיי (הכותרת שלך כנקודה) כאילו את עושה לנו, או לעניין לקיחת האחריות על הכותרת, אצבע משולשת. עכשיו הבחירה שלך. ואני שומעת אותך עמוסת זעם. זה מובן מאד. אבל הזעם יכול להיות מעובד ולא להשתחרר כלפי חוץ ללא פילטרים, כי יש עוד אנשים בסביבה. מקווה שהובנתי, וכולנו בעדך, באמת, סוריקטה
אז חשפת אותי, אני טיפוס מרושע מגעיל ואכזר...
אודי, אימצתי. אליפות. שלך, סוריקטה