אודי יקר כל כך....

אודי מנסה לכתוב מרגישה ששוב הייתה בנינו חוסר הבנה ותקשורת . אני יודעת שחופש וחג ואולי אני מקיאה עכשיו כמו מימה אבל כל כך כואב לי בנשמה , הראש לא מפסיק לחשוב ולפרש ...אז מנסה לעצור את המחשבות וכותבת ... לפני החג כתבתי לך הודעה שכולה הייתה ממקום אוהב , מכבד מוקיר את כל מה שאתה אודי עושה עבורי כאן . וירטואלי או לא הכי אמיתי שיש ....(אודי יקר , 28.9.16) כל כך רציתי להחזיר לך אפילו במעט מהטוב שאתה נותן לי כל הזמן . בהרגשה שלי אודי הגבת מריחוק , וזה כל כך כאב . לא מבינה מה במה שכתבתי גרם לך לכזה מרחק . כותבת את זה ויודעת אודי , יודעת שאתה מעריך ומכבד אותי , יודעת גם שזה לא מה שיפגע בקשר שלנו ..(גדלתי קצת ) אולי קשה לי לעשות כאן הפרדה וסתם ממציאה לעצמי דובים ואריות , מרגישה שנפגעת ממני , שחשבת, שכתבתי על הודעות שלא הגבת עליהם . אז מנסה להסביר למרות הזמן והחופשים שעברו .... אני התייחסתי להודעה שלי (צדדים מה22.9 ) שכל כך שמחתי שהיא לא עלתה כי כבר יצאת מהממשק ואני לא התפצלתי מול זה ... הסיבה היחידה שהזכרתי את ההודעה ההיא , הייתה להסביר למה אני מעלה שוב את השיר , המדהים של אריק .... אתה אודי אני מניחה חשבת שמדובר בהודעות שכתבתי לגולם שלא עלו . פעם אחת בשנתיים שאני כאן ביקשתי /שאלתי על הודעה שלא עלתה. כשהבנתי שזה מטריח אותך לחפש ,אני מעדיפה לכתוב שוב או לוותר ...בכל מקרה ההודעות ההם לגולם היו בעדך ולא ביקורת נוספת . אז אם נפגעת כי הבנת אותי אחרת אני שוב מתנצלת לא הייתה לי שום כוונה לפגוע . אודי , האמת שהראש המעוות שלי חושב על עוד כמה כיוונים ...אבל באמת נראה לי שאתה מספיק טוב מכיר אותי ולא הלכת לכיוונים כאלה אז משאירה את זה כרגע לעצמי . מתארת לעצמי שיהיה כאן עומס בגלל החג , ושאתה אפילו לא תזכור על מה אני מדברת .יודעת גם שאני לוקחת את זה כרגע קשה , בגלל עומס של כאב שאני נמצאת בו ..ואולי אני במקום קרבני וקשה אל עצמי .... כל כך כואב לי אודי ......למרות שלומדת שכשהשני לוקח מרחק זה לא בהכרח משהו שאני עשיתי ... שוב רוצה לברך אותך בשנה טובה ולהגיד לך תודה ענקית על כל המתנות שאתה נותן לי .

הי אביב מתוקה, את נשמעת מתייסרת כל כך. מקום מוכר לרובנו. לבי נכמר. את יודעת, דיברתי עם רופא הנפש שלי על מתנות. והוא אמר, שעשוי להיות משהו מאכזב במתנה. פעמים רבות, היא יכולה להיות לא מדויקת. כשאנחנו מקבלים מתנה, פתאום, יכול להיות, שאנחנו מצליחים להרגיש מה רצינו. מה הייתה משאלתנו, במה חפצנו. ואז - א-כ-ז-ב-ה... ברובנו כאן, כך נראה לי, ישנה משאלה פנימית גדולה מאד לפיצוי, אהבה התמזגותית ועוד ועוד. ואת יודעת, גם אם תגובתו של אודי באותו רגע בדיוק הייתה מרגישה לך מדויקת, ייתכן שהתחושה הטובה הייתה מחזיקה זמן קצר מידי, לא שורדת מספיק, ואז שוב היה מתעורר הצורך בעוד םידבק, ועוד אחד. הצעות של בוקר, שלך, סוריקטה