מגע.............................

הי אודי, התגובה שלך ושל סוריקיטה להודעה שכתבתי על הבת שלי, בצירוף עם ההודעה שלך מיכל לגבי אמא שלה. (מיכל, קשה לי למצוא את המילים להגיב לך,סליחה) מאוד השפיעו עליי. בכנות, אני מקנאה באנשים "נוגעים". אנשים שיש להם יכולת להעביר את הרגש החיובי שלהם במגע. אני לא חושבת שאני כזאת. בטח ובטח לא עם בן זוג. למרות שאני כן אמא מחבקת, אבל פחות (הרבה פחות) ממה שאני שואפת ורוצה. סתם, זה פשוט עצוב לי קצת...

הי מיקה יקרה, את מתארת חווייה עצובה. הייתי רוצה להאמין שחוויית המגע המועט אולי גדולה יותר מהנעשה בפועל. ובכל מקרה, כולי תקווה לשינוי. מאמינה שייתכן. ובינתיים, אקווה גם, שיש לילדים דמויות אחרות שגם מחבקות ונוגעות. ואת יודעת, אני גם מטפלת בילדונת שמגדלים אותה זוג הומואים מקסימים. ואני, אני הדמות הנשית הדומיננטית בחייה. היא מאד מתעניינת באיברים הנשיים שלי ואפילו ניסתה לינוק. יש בזה משהו מרגש עבורי. אולי במיוחד כי לא מימשתי את האימהות. שלך, סוריקטה