טיפול דינמי ופסיכואנליזה

שלום. יש כאן בנות שהיו בטיפול דינמי רגיל ועברו לפסיכואנליזה ויכולות לספר לי על ההבדל בין שני סוגי הטיפולים? חוץ מההיבט הטכני שפסיכואנליזה עושים יותר פעמים בשבוע ובשכיבה, מה עוד שונה? תודה לעונות!

כן. שלום נועה. אני הייתי בטיפול דינמי שעבר בהדרגה (שנתיים) לפסיכואנליזה, וחזרנו לטיפול דינמי. האינטנסיביות והשכיבה על הספה יוצרים מעין תנאי מעבדה, בהם ניתן להגיע לעומקים, לחוש באופן עוצמתי נקודות שבדרך אחרת עשויות לעבור יחסית 'חלק'. להכיר את עצמך על חלקיך. אמורה להיבנות העברה חזקה. וכדומה. הכל בפיקוח, ובנסיונות שמירה על קצב מתאים, תוך ידיעה שעם כל הכלים המקצועיים ביותר, ישנם גם סיכונים, כמו בכל דבר, ואין הבטחה של 100%. כמו-כן, מניחה שגם כאן ישנה מגוון של מוגבלויות, ובין השאר, תמיד יהיו חלקים שיוותרו אי שם בעומק בעומק שיישארו בלתי ידועים, וגם זה טוב ומגן. יש גבול למה שאפשר לדעת. יש גבול למה שניתן לשנות. גמיש יותר. נוקשה יותר. התהליך כאב מאד ודרש תעצומות רבות. משאבים רבים. נפשיים וכלכליים. הוא היחיד, מבחינתי, שהצליח לעבוד ולחולל שינוי עומק של ממש. בדיעבד, ולאור הסיכון ההזוי כמעט, שהסתבר כמוצלח, הטיפול הזה היה אחד הדברים הכי טובים שקרו בחיי. יותר מציאות. יותר אמת. הבחירה בתהליך כזה צריכה להיות בשיתוף עם המטפל/ת. ההחלטה בינכם, בקשר שלכם. סוריקטה

תודה, סוריקטה, על התשובה המפורטת והמעודדת. האפשרות של אנליזה עלתה, ואני מבועתת מהמחשבה על הצורך לשכב קודם כל, במקום לשבת, ומהיעדר קשר עין. איך אפשר לשכב ולדבר לחלל החדר בלי לראות את תגובת הצד השני והבעת פניו?

שלום נועה, אני התחלתי את הטיפול שלי כטיפול דינמי חד שבועי, לאחר חודש התחלנו להיפגש פעמיים בשבוע (כתנאי של המטפלת שלי להמשך הטיפול) לאחר חמישה חודשים בהתייעצות ושיתוף אותי הסכמנו שנעבור לפסיכואנליזה של 3 פעמים בשבוע, לאחר עשרה חודשים התווספה פגישה ונפגשנו ארבע פעמים בשבוע, לאחר שנה בערך זה הפך להיות 5 פעמים בשבוע במשך 4 שנים.. מאז אוקטובר 2015 אנחנו נפגשות 4 פעמים בשבוע.. את שואלת מה ההבדל ? היות ואצלי כל התהליך התרחש בהדרגה קשה לי לשים את האצבע על השוני בין טיפול דינמי לפסיכואנליזה.. מה שכן אני יכולה לשתף אותך זה בתחושה שאמא צביה (כך אני קוראת למטפלת שלי פה בפורום) נמצאת לצידי,בתוכי, מסביבי .. בגדול, ההרגשה היא כמו תינוקת/פעוטה/ילדה/נערה/בוגרת לאמא .. אמא צביה מקשיבה/מכירה/זוכרת/מייעצת/שותפה מלאה לכל ההתרחשויות שמתרחשות בעולמי. בעולם החיצוני והפנימי שלי.. תומכת בי בעולם האינטרה פסיכי שלי ,מעודדת ומחזקת את הקשר שלי עם בן זוגי,עם משפחתי, במעגל העבודה והיצירה שלי.. מה עוד ? כן.... בגדול אני מרגישה איזו שלווה ורוגע ..מרגישה שיש לי עמוד שידרה... לפני שנים הייתי בטיפול דינמי 6 שנים אחת לשבוע ,אני זוכרת שחייתי מפגישה לפגישה ולא הפסקתי לפנטז על הפגישה שהיתה ותהיה.. הייתי כמו בטירוף אליה.. הסתובבתי סביב הבית שלה (של המטפלת הקודמת מלפני שנים). לא היתה בי רגיעה נפשית..חייתי באטרף של חיכיון בין הפגישות,התרגשות בפגישה ואכזבה ותסכול שנגמרה הפגישה ושוב מתחיל שבוע החיכיון.. אצל אמא צביה ההרגשה בגדול זה כמו בית רגוע, יציב, שומר, תומך עם קביעות,יציבות, ובעיקר רוגע כזה.. שקט לנפש.. מנוחה כזו לנפש.. לא יודעת אם הצלחתי להעביר את ההרגשה שמלווה אותי.. אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול. אגב, למה את מתעניינת בהבדלים הללו? את שוקלת להכנס לתהליך של טיפול פסיכואנליטי ? את חוקרת את ההבדלים ברמה התיאורטית ? אשמח לשמוע.. במבי.

תודה, במבי, על התשובה המפורטת. אני מכירה את ההמתנה מפגישה לפגישה. אלה ייסורים. אני שואלת כי אני בתחילת טיפול חדש אחרי שהקודם התפוצץ לי בפנים והפסיכולוגית הציעה את זה ואומרת שלדעתה זה מה שמתאים לי. אני מתלבטת כי אני מבועתת מהמחשבה על טיפול שנעשה בשכיבה במקום בישיבה ונראה לי בלתי אפשרי לדבר לחלל החדר בלי לראות את הפנים וההבעות של הצד השני. אני גם חושבת שמרגיע ככל שיהיה להיות בטיפול מספר רב של פעמים בשבוע זה בלתי נסבל כשהמטפלת יוצאת לחופשה. לוותר על פגישה אחת בשבוע ובסך הכול על שתי פגישות נראה לי פחות קשה מלוותר על שמונה או עשר פגישות. כשמשהו תופס נפח כל כך גדול בחיים לאבד אותו או להיות בהפסקה נראה לי קשה מנשוא. בקיצור, מושכת אותי האפשרות של טיפול מספר פעמים בשבוע, אבל זה גם מאוד מפחיד אותי. נועה