אודי יקר- נטישה

אחד החוויות הקשות ביותר היא נטישה עבורינו. כאשר נסעת לחופש שמחתי בשבילך ובו זמנית מחקתי אותך... מחקתי כי לא רציתי לחוות את הכאב שהלכת ו"נטשת".. חווים אותה הרגשה של " נטישה" אחרי כל מפגש טיפולי. אני כותבת כאן "הרגשה" כאשר אני יודעת בשכל שאף אחד לא נוטש. אבל בפנים חווים נטישה שוב שוב ושוב. לאחרונה בטיפול חווים את המטפלת כמתעוללת ואונסת ואחייכ נוטשת. כותבת כאן את הדברים ומרגישה דיי מנותקת...

"האלה" שהכי חווים את הנטישה הם הקטנים. בוכים ובוכים וצורחים בתוך הראש כי מפחדים כל כך להיות לבד... הניתוק הזה- ההחלטה למחוק בא ממקום מאוד ראשוני..... כואבת לי כל כך לגעת בכאב הנטישה... מבינה עכשיו ממילותך שאני מוחקת גם את הטוב אבל כרגע לא מכירה דרך אחרת להתמודד עם הכאב...