ל- jacki - כמה תשובות לכמה שאלות:

היי ובכן- קצת לסיפוק הסקרנות: הייתי במחלקה הפסיכיאטרית פעמיים: פעם אחת לחודשיים בערך, ופעם לחודש. מה עושים שם? ובכן, די דומה לטיפול הרגיל בהפרעות אכילה: שיחות אישיות, שיחות קבוצתיות, אומנות (למי שרוצה), תנועה (כנ"ל) וכו'. הדבר העיקרי מבחינתי היה השחרור מאחריות בתחום האוכל. כשהגעתי, לא הייתי מסוגלת לאכול- לא פיסית ולא נפשית. לא יכולתי לסבול את המחשבה שאני אוכלת בגלל שאני רעבה, בגלל שגופי זקוק למזון. הייתי צריכה שמישהו ייקח אחריות בתחום הזה וישחרר אותי מדאגות בקשר לנושא. כמובן שפחדתי פחד מוות , לעזוב את הנושא הבלעדי שהיה "בשליטתי" (נו, באמת...) ולסמוך לחלוטין על הצוות הרפואי...אבל, למזלי, לא היתה לי ברירה. ואני אומרת למזלי, משום שזה באמת איפשר לי להתקדם, להניח (באופן יחסי) סוף סוף לנושא האוכל ולהתעסק בנושאים משמעותיים יותר- לי, להחלמתי, להמשך חיי. אם את שואלת לדעתי- אומר בכנות: כל עוד יש אפשרות טיפול במסגרת חיצונית- עדיף להשתמש בה. אבל אם הטיפול נקלע למבוי סתום, אם הנושאים היחידים בהם מתעסקים כל הזמן הם הקלוריות והמשקל, ואם לא חל שיפור במצב בעקבות הטיפול (ועל אחת כמה וכמה אם המצב הורע)- אשפוז הוא פתרון, ולאו דווקא גרוע. הכל בתלות במצב. אם יש לך עוד שאלות- תרגישי חופשי לשאול, ואשתדל לענות. בכל מקרה- שיהיה בהצלחה... מישהי

תודה רבה! וואוו, עכשיו שמעתי את זה ממישהי שבאמת עברה את זה ולא מאנשים ששומעים סיפורים. ואיך מגדירה את מצבך עכשיו? כשיצאת משם הרגשת בן אדם אחר? את חושבת שהמקום הזה עזר לך? אני מתארת לעצמי שאת חוששת לגבי גופך.... אני טועה? או למשל, מה לגבי הפחד מהאוכל...? האם את עדיין מפחדת, או שפחות? ואיך את אוכלת בבית? על דעת עצמך, עפי' תפריט? את אוכלת הכל? אופס................... כמה שאלות. את לא חייבת לענות על כולם. פשוט רציתי לדעת מה קורה אחרי שאתה יוצא מהמחלקה הפסיכיאטרית..... איך החיים שלך מתנהלים........ בכל אופן, תרגישי טוב, ממני.