מקום בטוח...

לא יודעת לא בטוח לי כאן ובכלל.. עכשיו שיש מקום שמכיל ומאפשר פתאום בשום מקום לא בטוח ... וממש מפחיד ומפוצל . צריכה אחיזה כזאת שתשאיר אותנו יחד , אני מתפזרת לי ....

הי אביב, את יודעת, אני לפעמים עוטפת את עצמי פיזית בסדין/שמיכה, כמו מומיה, חזותית. והמציאות - חיה לגמרי. שיחזיק ביחד :-) שלך, ותודה על המילים שרשמת לי למטה. אפרופו פרידות, אני מסיימת לטפל בקטנצ'יק, והוא בדיוק מתחיל ללכת. סמלי כל-כך :-) סוריקטה

כשהשגרה מופרית יוצאים מאיזון... אבל הנה, אודי חזר. ואפשר לאט לאט לנסות להמשיך. מה שלומך מתוקה?