אליאן

תודה על ההודעה, את תמיד מצליחה להצחיק אותי....... אני מתה על איים בודדים, עם חול צהוב ודקלי קוקוס. אני בבית עכשיו כי הילדה שלי חולה, היא הקיאה בגן. עוד מעט יבואו להחליף אותי כדי שאצא לעבודה. החתן הטרי נסע עם זוגתו הטריה (בת 23, גבוהה, בלונדינית, נאה מאד- היית מאמינה?) לארה"ב. סבא יתן להם את האוטו. כן.............. החיים קשים. חמסה חמסה, שיהיה להם לבריאות ושיצליחו. מה איתך? להתראות יקירתי.

בטח כבר הלכת לעבודה... מקווה שהבת מרגישה יותר טוב. בטח איזה וירוס כזה של יום או יומיים והכל יחזור על מקומו. את יודעת ...אמא תקני לי,תביאי לי,תעשי לי. ואמא תגידי לה,היא אמרה לי וכו' איך שהם מסכנים ושקטים בזמן מחלה.... שהלב מתכווץ ואנו רק רוצים שיבריאו. ואז כשהם מרגישים טוב...יש את אותם רגעים שבא לצרוח ולברוח ... ושוב חוזר חלילה.. את הזכרת לי כשהייתי קטנה, אהבתי לבנות עם חברותיי בית על עץ. מן מקום סודי כזה שהיינו הולכות אליו ומשחקות וצוחקות ומדברות ללא דאגה. עד היום בעצם כשאני רואה ילדים שבונים בתים כאלו, אני חשה איזה צורך לחזור על זה בעצמי. וחוץ מזה שהחיים לא קשים ! אנחנו עושים אותם קשים ! או שלוקחים קשה מידי דברים! איזו אופטימיות נחתה עליי פתאום ! ביי יקירה ותחזיקי מעמד במירוץ החיים...

זה כאן........ אהבתי את הדמוי. קפצתי רק לרגע, אחזור בערב. להת'.