אודי שוב

חורים שחורים ...היום בטיפול . הייתי ולא , ככ דיסוציאטיבית כמו שמזמן לא הייתי ...עייפתי אודי באמת עייפתי הסיוט הזה לא יגמר לעולם ...

אודי יקר, כמה אני מסכימה, כמה הייתי אומרת - נכון. ואביב שלנו, אני מזכירה, כפי שאת נוהגת להזכיר גם לי - גלים. ובהדרגה, נקווה, שתיינה פחות נפילות. רדודות יותר. לעתים רחוקות יותר. שההתפרקויות תהיינה קצרות יותר, זוכרת? זה נכון, בעיניי, גם לאנשים בריאים, ואנחנו, אולי אנחנו מועדים יותר. אז מה, שיהיה בסדר להיות אנחנו. ואי את כעת? שלך, סוריקטה

ז"א שהרבה זמן את ישנך. אביב יקרה, שולחת לך שיר, שמדבר על חזרה הביתה, אם הבית מסמל את הגוף השיר הזה בהחלט מתאים לך (וגם לי)....אמנם לא שיר עברי כמו שאודי אוהב אבל שיר יפה, מקווה שתאהבי https://www.youtube.com/watch?v=kJ4s3G7hgR4

מאוד מאוד מאוד אהבתי תודה ....