כאן אבל בחוץ

כאן, בתוך ההמולה, אבל בחוץ.. קוראת וחושבת... / עמוסה בדברים כואבים שהיתי רוצה לספר ולהעזר... אבל לא מצליחה... (מרגישה פה חשוף...) אבל מאד רוצה לאחל לכולן שבת שלום ולך אודי, תודה. Aya

מזמן חא ישבנו חקפה על המרפסת ...גם בתוך ההמולה יש מקום לקולך ..אל תפחדי לשתף מבינה את החשוף ובכל זאת האם הקושי הוא מהחשיפה שכאן או מעצם הדיבור על הדברים הכואבים .אנחנו כאן מבטיחה להקשיב לך כשתרגישי נכון ..בנתיים שמחה שבאת ונתת מקום לקולך ...

הי איה, בתחילת הדרך ישנם חששות רבים, כך לכולנו, אני מניחה, כך היה גם עבורי. ולאט לאט, אם לא כאן, אז אולי במקום אחר, כולי תקווה שרמת החרדות תקטן. הייתי מתארת במילים קצת שונות - החשיפה אינה דווקא 'מולנו', הקוראים, או מול המטפלים, אלא יותר מול עצמנו. המראה שאנו מתבוננים בה. זה, נראה לי, לפחות, מפחיד יותר. בעיניי, אנשים לרוב עסוקים בעיקר בעולמם שלהם. איש ועולמו. מקדישה מילים אלו גם ל Aviv (התסבכה לי המקלדת במעבר בין השפות) שחשה מאד חשופה ונכווית כעת. הייתי רוצה להניח שמדובר בעיקר בתחושה פנימית ובחרדה מפגיעות בנקודות הלב, כפי שאת חשה בעוצמה, Aviv, לפחות כפי שהבנתי. שבוע אור, סוריקטה