סכנה

אני רואה אותי כמו רכבת דוהרת שירדה מהפסים והורסת כל מה שבא איתה במגע אימפולסיבית, לא מרוסנת, פוגענית. ואני לא מצליחה לעצור..

חםעמים ישנם הרבה פבים, נפרדים לדרכים שונות, לאו דווקא ירדת מהמהפסים את נשמעת מאד לא כאחת שירדה, ממש לא את בדרך, רק גלי אותה תגלי מקום מקום מופלא

הי רוני, ... ואני מציעה את רעיון הלונה פארק, זה עשוי להיות מפחיד עד לשמיים, אבל ברוב המקרים מאד מוגן וחוזרים לקרקע. רק בכאילו. דימיון ומציאות. בסוף יש בלימה. תמיד, נכון? וכמו שכתבתי לא מזמן, לא בהכרח התרסקות טוטאלית. בוקר, סוריקטה