לאנשי המקצוע והחברים בפורום

רציתי לשאול מה דעתכם לגבי נושא מסוים - האם אפשר לצאת מחרדות לחלוטין ולנהל חיים נורמליים? אני שואלת כי אני סובלת מידי פעם מהתקפי חרדה ופחדים לגבי העתיד ולגבי מה שקורה לי. יש לי ימים טובים שבהם כל פעם נראה לי שאני אוספת כוחות וסוף סוף יוצאת מזה ופתאום יום כמו היום בו החרדה משתלטת עליי. לקחתי היום כדור הרגעה ואני מרגישה טיפה טוב יותר אבל הבעיה העיקרית היא שזה מייאש. כל חרדה כזו מייאשת אותי שאי פעם אוכל לצאת מזה לחלוטין. האם זה אפשרי?

שמרית שלום, חרדות, באופן כללי, מיוצרות ע"י שילוב של מבנה אישיותי, ונסיבות חיים. ולכן, לפעמים ע"י שינוי בך עצמך, באישיותך, באופן שבו את מפרשת, מתיחסת ומגיבה לדברים - אפשר הגיע לכך שחרדות הן נחלת העבר. לפעמים יש צורך בשינוי נסיבות: החלפת סביבה (אנושית או פיזית) עויינת, רווית מתח או אי וודאות, וכו' - - ואז חווית החרדה נעלמת. בקיצור, לשאלתך: כן. והיו דברים מעולם. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שמרית יש מושג הנקרא 'הפחד מהפחד'. זהו מילכוד. מלכודת. אני כותב לך ממקום מאוד קרוב אליך- גם אני חוויתי חרדות ובמובן מסויים אני עדין שם. במקום אחר ובנושא אחר כתבתי לך- יש ערך לדברים גם כשהם אינם המקסימום. למה את שואלת על 'יציאה לחלוטין', האם לא די בשלב ראשון להגיע למצב של חיים סבירים. וכשבאים החרדות, אנחנו הרי כבר מכירים אותם, אנחנו יכולים להקטין את העוצמה שלהן, את משך הנוכחות שלהן ואת תדירות הופעתן. ואומר לך עוד - תעקבי אחרי הנושא. רישמי. לימדי סיבה ומסובב. ומנסיוני שלי אני יודע היום לזהות מה מעורר בי את החרדות. יש בידיעה מפתח ל'יציאה לחלוטין'. דרוש זמן. דרושה סבלנות והכי חשוב לא לפחד מהפחד. מחזיק לך אצבעות. המסך לכאורה שטוח אבל הוא אינו בהכרח כזה. מחבק.

לסגירת הנושא מהדף הקודם רק אומר לך כי אני מצאתי שמרבית התקפי החרדות שלי מקורן בצורה זו או אחרת באבי. הילדות שלי הייתה רוויה באלימות קשה כפי. אין ערך כלל לעובדה שאבי מת לפני מספר שנים.