אודי

בהמשך להודעה הקודמת שלי: אין בי כעס כלפייך כמובן, ואני מבינה את חשיבות הצנזורה . והרי מעולם לא צינזרת לי הודעה. יש לי תמיד פחד שישתיקו אותי ולא יתייחסו למה שאני אומרת. והרי כאן אני מקבלת מקום לבטא את מגוון רגשותיי. ובהקשר למטפלת: אני מתכוונת לדבר איתה על זה איכשהוא. אולי לא באופן ממש ישיר ובוטה. יש לי פחד שהיא תיבהל או תירתע, אבל מצד שני - אולי היא דווקא תגיב בסדר. אני לא רוצה להרוס את הקשר איתה ולזהם אותו. זה כאילו כבר אין יותר תמימות ביני לבינה, וזו הרגשה נוראית. באסה להתבגר :-(