לא מבינה...

למה את התקיעות הזו.., יכולה רק אחת להתיר..?וכשהקשר..,הוא של שניים.למה בהכרח האחריות היא רק שלי,כשאני היחידה...,לדעתך,שיכולה להתיר את זה?ועל אחת כמה וכמה,שאם הקשר..,הוא לא חברי ולא שוויוני, ...והרי חזור והדגש,זהו..קשר טיפולי...,אז המטפל שם אם כך,בתפקיד..,והמקצועי שבייננו..,ובטח כשלי מאד מאד קשה עד לא אפשרי.ובייחוד.., כשגם לו יש חלק בכל הקורה בייננו,בדינאמיקה,בקשיים,בתסכולים,שגם נאמרו...,והוא גם מן הסתם תורם תרומתו למצב הבעייתי והמתסכל הזה, וגם זה נאמר..., אז למה האחריות היא בהכרח שלי?ואם לא אצליח..., אז בעצם אבוד לי. ??? ואיפה אם כך..,היתרון שלו במצב הזה,ובתפקידים השונים .??? והרי לא עושה בכוונה. וגם הוא שם.על כל המשתמע מכך. אז איך יוצא שזה מוטל לדעתך, וכמטפל..,רק עליי???