נעמה

אודי, לאחרונה, אני מוצאת את עצמי חושבת על נעמה. אתה זוכר את נעמה? אתה גם חושב עלינו לפעמים?? מקווה שהיא בטוב. קשה שמישהו נעלם לו כך. נטע.

ואני חושבת עליה הרבה. בעיקר חשבתי מדוע בחרה להפסיק לכתוב. לי נראה היה שנעמה (את עדיין קוראת כאן, נעמה?) כל כך ניסתה, מצד אחד, להזמין את כולנו, הקבוצה ואת אודי בפרט להתקרב, לגעת, רצתה שהוא חלק מהעצים הטובים שהיא פתחה. שיפרחו, שיקבלו דשן, עידוד, ושגם יכירו בזעקות הכאב. נותרתי בהרגשה שהיה לה מאכזב מידי. נעמה היקרה, אם את קוראת, שולחת לך, גם, חמימות של חתולים רכים איתך, סוריקטה