לאביב

כתבנו כאותו זמן לאליאן, ראית? בכלל יש בין שתינו קווי דמיון רבים, שתינו רזינו (את קצת יותר מידי, אני קצת פחות) לשתינו יש תואר ראשון בפסיכולוגיה, שתיינו נוגעות בעולם ההייטק. מחר אני הולכת לחתום חוזה בחברה החדשה, ברור לי שתהיה ירידה משמעותית בשכר, אבל אוכל להפגין "ראש גדול" יותר מאשר בעבודה הקודמת וחוץ מזה אני מאד אוהבת שינויים ורענונים, מקווה שיהיה בסדר. בא לך לספר לי מה לא הסתדר בעבודה החדשה? ממה את לא מרוצה?

היי אורה, שמחה לשמוע ממך. קוי הדמיון באמת רבים, ודרך אגב, אני לא רזיתי גם יותר מדי, המשקל שלי מצוין ותקין לגובה, הייתי בולמית אמנם, אבל לא אנורקטית. לא בגל האחרון לפחות. האנורקסיה באה לידי ביטוי רק לפני כמה שנים לתקופה קצרה ונעלמה מעצמה. בקשר לעבודה, קודם כל שיהיה לך המון המון המון בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות. מבחינתי הכשל הגדול בעבודה החדשה, הוא לא העבודה עצמה, נשארתי באותם תנאים מבחינת שכר ורכב, ואפילו עליתי בהם, קודמתי בתפקיד לראש צוות, אבל הבעיה היא הקטע החברתי. קשה לי עם האנשים שם, קשה לי להתחבר איתם ולדבר איתם. רובם באים בבוקר מתישבים מול המחשב ויוצאים בערב. 90% מהם לא מדברים עברית טוב, רק מגמגמים מילים ספורות. אני רגילה למשהו אחר, באתי מסטארט אפ, שבו היתה פעילות ואדרנלין, וחיוכים ובדיחות, והפסקות סיגריה, והקטע החברתי הודגש שם גם מעבר לעבודה. זה מה שחסר לי בעיקר, לא מתאים לי לשתוק כל היום, אני קשקשנית, את כבר יודעת. זה הגיע למצב שעכשיו אני הולכת עם ווקמן לעבודה, רק כדי לא להרגיש שם לבד. נורא קשה לי עם בדידות בכלל, ועכשיו העבודה מדגישה את זה ביתר שאת. בכל מקרה, אני בודקת אלטרנטיבות נוספות ורואה בזה פתרון זמני בלבד. אביב.

הבנתי ( את שני החלקים...) בקשר לעבודה, אצלי אני מקווה שיהיה תהליך הפוך מבחינה חברתית. אני עובדת בסטארטאפ עם עוד 3 אנשים, מקסימים ככל שיהיו הם עדיין 3 ואני זקוקה ליותר מגע אנושי. אני גם די משתעממת כרגע (גולשת הרבה ברשת) ואני עוברת למקום תוסס יותר. זהו. מזל שיש לנו 10 אצבעות אחרת איך היית מחזיקה גם לי וגם לאליאן וגם עובדת תוך כדי?