חרדות בגידול תינוק

אני אם חד הורית ויש לי תינוק בן שנה ושלושה חודשים , מאז שהוא נולד אני מפחדת שיקרה לו משהו . ואפילו ) קשה לי לכתוב את זה ( אני מרגישה תמיד שכאילו מצב זה שאנו ביחד הוא זמני . ותמיד יש לי מחשבות מפחידות ! הבעיה היא שהחרדות התעצמו בגלל הפיגועים ! ואני מאד מאד מפחדת שיקרה לו משהו . עלי לציין שאימי מטפלת בו במשך היום והיא מטיילת איתו בעיר , סידורים וקניות . ופעמיים בקשתי ממנה לא לצאת איתו לעיר , אלא שתשאר איתו בבית אחרת אני אקח חופש מהעבודה. ובאמת היא נשארה בבית . שאלתי היא איך אפשר להתמודד עם הפחדים ? כל מוצ"ש ויום ראשון אני מאד בלחץ . תודה מראש על התשובה . חני

חני שלום ראשית, החרדות שיקרה משהו בשל המצב הביטחוני אינן חריגות. המצב באמת מדאיג ואנשים רבים חוששים כעת ונזהרים יותר. אני יכול להעיד שכאבא גם אני חושש כיום יותר ולא יכול להימנע מהמחשבות על מה עלול לקרות בקניון הקרוב. לכן, השאלה עד כמה המחשבות הללו משבשות את מהלך החיים התקין ועד כמה הן מטרידות באופן שפוגע באיכות החיים. אלו דברים יחסיים ורק את יכולה לדעת האם זה נסבל וניתן להתמודד עם זה, או שאולי את צריכה עזרה מקצועית כדי להוריד את עוצמת החרדה. אם המסקנה היא שאת צריכה עזרה היה רצוי לפנות לייעוץ פסיכולוגי. האפשרויות מכאן והלאה תלויות במספר גורמים. יתכן שמדובר בחרדה ש"יושבת" על בסיס רחב יותר ואז נדרש בד"כ טיפול ממושך יותר שמאפשר לבחון זויות והתבוננויות שונות על ההסטוריה האישית והאופן שהדברים נוצרו. לעומת זאת, אם מדובר בבעיה ממוקדת ניתן לפתור או להקל עליה בטיפול ממוקד וקצר מועד. בברכה ד"ר אורן קפלן

ברוכה הבאה למועדון. לא סיפרו לך חני לפני שניכנסת להריון, שכשאת יולדת ילד זה לכל החיים? ו גם כשהוא יהיה בן 50 את עדין תדאגי לו? וכשיש שניים זה חרדות כפול שניים? כשאני ילדתי את הילדה הראשונה שלי, התרחקתי מחלונות, פחדתי שיבוא איזה שד ויחטוף אותה ויזרוק לי אותה מעבר לחלון קומה שלישית למטה, אחר כך הרגעתי את עצמי, אבל רק קצת, כי כשהיא היום בת 20 ויוצאת באוטובוס בבוקר, אני דואגת עד שהיא חוזרת, תכפילי את זה ב-8 הילדים שלי, שאחד מהם חיל, ותביני את המהות של לב של אמא, הדבר הגדול ביותר עלי אדמות מבחינת יכולת התפוסה שלו, ולפעמים האמא כולה בגודל של מטר וחומוס . אז שום חומר בעולם לא יכול ליצור אמא, אמא זה משהו פלאי. תדאגי חמודה, אבל בגבולות הסבירים, אם הילד קטן תשמרי עליו מחפצים מסוכנים, ממקומות מסוכנים, תשגיחי עליו בשבע עינים, אבל אל תחנקי אותו, תני לו להרגיש עצמאי. שיגדל בריא בטוח ובוטח. וגם את כך תרכשי ניסיון, וביטחון.

לחני שלום. מעבר למה שד"ר אורן כתב לך ולדבריה של רוז- האם תרצי לספר לנו קצת על הקשר שלך עם ילדך? האם החרדות משפיעות על חיי היומיום שלכם? על התפתחותו? ואיך הוא אוכל וישן? אשמח אם תספרי קצת יותר- ואז נוכל לחשוב ביחד איך אפשר להקל עלייך. בברכה. רוית.