הילדה שבי

פעם, באחת הפגישות המטפלת שאלה אותי: "הילדה הקטנה שבך – מה היא צריכה?" ואז ממש רציתי לצחוק. לא הבנתי מה היא רוצה למה שתהיה בי ילדה קטנה???? אני הרי אדם בוגר, ורציני ושקול. אין בי שום ילדה קטנה ומטופשת... ילדה קטנה ובודדה – שמחכה כבר ללכת לישון כדי לדמיין שיש לה כוחות על. ילדה קטנה ועצובה – שהיא ואמא שלה לא מסתדרות. וכל הזמן צעקות וכעס ובלאגן. ילדה קטנה ומוזנחת – שהייתה מתביישת בעצמה וזוכה להרבה לעג מצד הבנות . ועל בנים – אין כלל מה לדבר. היא הרי שונאת ונגעלת מהם כל כך. אף אחת לא רוצה להיות ילדה כזאת. אז אמרתי למטפלת שהיתי מדברת עם הילדה ומסבירה לה שכך וכך אסור לעשות– כי זה מה שהיא צריכה. ואז היא אמרה..."זה מה שהיית עושה? מדברת עם הילדה ומסבירה לה?" "כן , זה מה שהיא צריכה" "מה עוד הילדה הקטנה שבך צריכה?" "חיבוק, אבל אני לא מרגישה שיש מי שיחבק אותה" "אולי את? את מסוגלת לחבק אותה?" "זה קשה לי"

בתחילה שדברו על הילדה קטנה שבי זה היה נראה לי תת רמה ופיקציה שאין לה משמעות, הסתכלי על זה בצורה צינית וסקפטית אבל כאשר קלע בול למה שהיה חסר לילדה ונתן דרכים איך להרגיע אותו וזה הכניס אותו לשבוע של סערת רגשות שאי אפשר לתאר אפילו, הבנתי שזו לא פיקציה, היא קיימת שם, ואפשר גם לדבר אתה.

אני אוהבת לקרוא אותך ומוקסמת ממך. נטע.

מאחלת לך שתחבקי את הילדה הזאת..היא זקוקה שיאהבו אותה, אני אוהבת אותך, את כולך, את מדהימה! קבלי בינתיים חיבוק וירטואלי לילדה.. אם מתאים, למדתי לאהוב ולקבל את הילדה שבי ומאחלת לך גם, זה בסופו של דבר נעים ולא מרתיע...מ.