לאודי - תובנה

חשבתי על אנטגוניזם שיכולים דברי לעורר, גם מקום שלא פגעתי. אני חושבת שכל אח מסתכל על דברים בצורה אחרת, ואולי לכן כאן בפורום מצפים למשהו אחר. אני חושבת שהמקצוע של פסיכולוגיה בעיקרה היא סוביקטיבית, כאשר האמת האבסולוטית לא מעניינת אותה. למשל, אם ישנה מישהי שתתלונן שתמיד נטפלים אליה, תמיד מתחילים אתה, ההורים לא בסדר, מורים לא בסדר, שכנים לא בסדר, כולם מטרידים אותה ופוגעים בה. כשהיא תגיע לפסיכולוג, בכלל לא יעניין אותו האם האינפורמציה היא אמתית אם לאו, האם היא באמת מופלית לרעה או לא, האם פגעו בה או לא, מה שיענין אותו זה איך שהיא מרגישה, בלי קשר למה שבאמת קרה, והוא ינסה לתת לה כלים כדי לקחת אחריות, ולבנות לעצמה עולם טוב יותר. אם אותה אחת הייתה מגיעה לעובדת סוציאלית או לחוקר משטרה, הוא היה רוצה לבדוק בדיוק מה נכון ומה לא נכון, מה עשו לה, ואיך לדאוג לה שלא יעשו לה זאת שוב, למצא לה מקום מוגן שלא תהיה חשופה לפגיעות אם אכן יש פגיעות, אך אם יגלו שאין פגיעות, והכל פרי דמיונה לא היה מתייחסים לתלונות, ועל כל פנים, גם כאשר מגלים שמה שהיא אמרה זה נכון לא היו מנסים לתת לה אחריות על מעשים אלא לגונן עליה. אם הייתה מגיע לעורך דין, הוא ישר היה חושב כיצד היא יכולה להפיק כסף מכל אותם התנכלויות. אם הייתה מגיעה למגשר, הוא ישר היה חושב כיצד אפשר להשכין שלום בינה לבין כל האחרים, הוא כן היה רוצה לשמוע גם את הצד האחר, ולנסות לבנות קונספציה שתוציא את כולם מרוצים. אם הייתה מגיעה לאומן, היה חושב להנציח את הפרצוף האומלל שלה. ועכשיו לענייננו, אני חושבת שמי שכותבת די רגילה לקבל 'שקוף' למה שהיא אמרה, שכל הנחת יסוד שהיא אמרה, יוצאים מתוך הנחה מקבלים בתור עובדה, ומנסים לעודד אותה במצב הסוביקטיבי שהיא חשה שהיא נמצאת בו מבלי לנסות לבדוק את העובדות. הפורום הוא פורום של פסיכולוגיה, ואני חושבת שרוב התגובות הן בהתאם. אני לא באה משטח הפסיכולוגיה......

נקודת מבט מעניינת...

מתוך רצון שלא להחשף אני לא אנקוב מניין אני באה, אבל יש לי יותר מכובע אחד, בכובע אחד אני מנהלת את משרדי, בכובעי האחר אני נבחרת ציבור אבל לא במובן המצמצם של המילה, אלא במובן רחב שלה. בשני הכובעים יחדיו יוצא לי להכיר הרבה מאד אנשים, על שלל בעיותיהם והרצון לעזור להם. נותנים בי אמון, אני מנסה לעזור, לפעמים מצליחה יותר לפעמים פחות, אבל אני מאד לומדת להכיר כל מיני שכבות באוכליסיה, במצבים שונים, לפעמים זה פשוט מרתק כתבתי לך הודעה מימה, שעדיין לא עלתה, על הערכה שאני חשה כלכפי התגובות שלך למה שכתבתי

הי סנדיי, אני לא כל כך בטוחה שמה שציינת לגבי הפסיכולוגיה מתאים למה שהתרחש בטיפול שלי. אכן הייתה הסתכלות על העולם הפנימי, אך היה גם עימות עם המציאות. ובהחלט נאמר לי שלעתים חוויתי דברים שאין בינם לבין המציאות כל קשר. לעתים קיים דבר מה במציאות, אך אינו בעוצמות בהן חוויתי את הדברים או הדרך מרחיקת הלכת בה תפסתי אותם. נראה לי שאוי לי אילו היו משאירים אותי בבועה. אולי אפילו סוג של עבודה בעיניים. היעדר אמון. סוריקטה

לא כל כך הבנתי מה שכתבת, אם היו משאירים אותך באיזו בועה? את רוצה לומר שהמטפל הביא אותך להכרה שאותה מציאות שהייתה קיימת היא לא כפי שאת ראית אותה?