השלכה

הי אודי, הבת שלי - היא כנראה תגדל להיות אישה מאוד מוצלחת. כבר בגילה (והיא ילדה) היא דורשת ממני כל מיני תסרוקות, היא רוצה להחליט מה היא לובשת, יש לה העדפה לבגדים מסוימים. היא אפילו מדברת עם חברות שלה על כל מיני דברים של בנות. ולפעמים עצוב לי , שאני לא מהאימהות הנשיות האלה - שיודעות לעשות תסרוקות יפות, שמבינות בבגדים... זה ממש לא התחום שלי... והייתי רוצה לשמש לה דוגמא בזה. שלא יהיה לה קשה כמו שלי. שיהיה לה מודל. ושתהיה מי שתדע לסרק אותה יפה. אני לא מבינה בדברים האלה. פעם אחת האימהות אמרה לי שאני אימא "קולית", אולי בגלל שיש לי אולסטאר ושממש לא אכפת לי לשבת על הריצפה,במילא הבגדים שלי הם לא הכי יפים... אתה יודע אודי, לפעמים אני מרגישה , שאני והבת שלי - אנחנו באותו שלב. שנינו מנסות למצוא את הסגנון הייחודי שלנו, "לגלות את עצמנו". ואני רוצה לאפשר לה את זה. (כמובן בגבול וכו וכו') אני אפילו גאה לראות אותה כך. אבל לפעמים היא מרגישה לי קצת פתאטית. אני פוחדת לפשל איתה... אני פוחדת שהיא תהיה חסרת ביטחון וגרועה כמוני. ילדים הם לוח חלק.

לא יודעת, אהבתי שאת אומרת ששתיכן באותו השלב- ומנסות לגלות את עצמכן.. לא יודעת, הרגיש לי אמיתי כזה.

הי כולם, כך, נראה לי קל יותר לגשת אליו: http://tinyurl.com/nnugnvn "הילד שבי" בביצוע דוד לביא (המדהים!) סוריקטה

כמוך כמוני... והבת שלי כפי שתיארת את בתך, אבל אני לא רואה בזה משהו רע להפך... נכון שיש נושאים או דברים שלנו שקצת יותר קשה מול הבנות שלנו אבל אני מעדיפה להרגיש בנוח ולא להוסיף מעטה נוסף של תחפושת , מי אמר שכדי להיות אישה צריך לסבול על עקבים?

מיקה, אני חושבת שגם אמהות 'מאד מוצלחות' לא קולעות בדיוק לטעם של בנותיהן בלבוש, את יכולה להיות אמא מאד תומכת ואוהבת, אם תאפשרי לה את מה שהיא רוצה בגבולות שאת מציבה. ז שאת לא 'מתגנדרת' בכלל לא צריך להפריע לה בהתתפחות שלה. כל אחד והטעם שלו. אני בטוחה שאת לבושה בצורה מכבדת, ואין לי ספק שהיא תעריך אותך על מה שאת, גם אם כרגע יש ל 'יפורים בראש'. אגב מוצלחת וגינדור לאו דווקא הולכים ביחד. הייתה לי מרצה באוניברסיטה, שלאמר שהייתה לבושה בפשטות זה אנדרסטייטמנט, לבשה ממש עלוב, הייתה מאד מבריקה, ומחזיקה במשרות מפתח. לפעמים ממש לא הבנתי איך היא מתלבשת כך, כי זה היה ממש ברף התחתון, אבל זה לא הפריע לה, ואין לי ספק שאין לה חוסר כסף! הייתה לי מרצה אחרת שהייתה נראית כמו דוגמנית, אבל ממש, ולבושה בהתאם, ורוב השיח אודותיה היה על הלבוש שלה והצורה שלה, אני חושבת שדווקא זה גרם פחות להתייחס אל היכולות שלה, שביננו לא היו מי יודע מה, והשמועות התהלכו איך היא קבלה את מעמדה...

לי יש רק בנים...מעולם לא רציתי בת, יודעת למה? בגלל שפחדתי..והנה לך יש בת, יש לך מזל והזדמנות נדירה לתת לה להיות כל מה שהיא רוצה, אנחנו לא רק מהוות מודל לחיקוי, מספיקה לעיתים התמיכה בגדילה והיא תמצא את דרכה :) אגלה לך סוד שגיליתי בטיפול , פתאום דווקא היה יכול להיות נחמד אם הייתה לי בת, שינוי מרענן בחשיבה...אז היום מאוחר מידי לבת לעצמי אך אולי תהיה לי נכדה ביום מן הימים :)

מיקה, לי יש בנים. אין לי בנות. גם אני, מאוד מאוד שמחה שיש לי בנים ואין לי בנות.. תמיד פחדתי שאם תהיינה לי בנות לא אצליח לאפשר להן מרחב, חופש.. אפחד לאפשר להן לצאת החוצה, אפחד להשאיר אותן ללא השגחתי הצמודה 24 שעות ביממה.. על בגדים, נשיות.... מי בכלל הגיע לזה ? :))

זו סוג חוויית גדילה אחרת לחלוטין כל אחד מאתגר מכיוון אחר, לא הייתי רוצה שיהיה לי רק מין אחד. נהנית מהגיוון, וגם באינטראקציה של בילדים , בין הבני לבנות, זה מעניין ומוסיף הרבה מאד.