אודי האם כל הפסיכולוגים מטפלים בצורה של פסיכופתיה

אני אסביר לך למה הכוונה - שמטופל משחזר חוסר אונים בין הפגישות. שולח סמסמים של זעקות מצוקה והמטפל מתעלם או נוזף לא להפריע לו במקום בטון רך להסביר למטופל ההמום ומעורער בטון רך וסבלני ומרגיע שזה רק שחזור של מצוקה מהעבר וזה לא חוסר אונים אמיתי ושחשוב לבוא לפגישות יחד נשרוד את זה. שתהיה הכלה כזאת ולא פסיכופתיה שנוזפת במטופל ומטילה אחריות עליו כאילו הוא בוחר לחוש במצוקה הזאת ולהפריע וצריך גבולות ונזיפות מה דעתך?? האם אי אפשר בצורה רכה מרגיעה ומכילה להצביע על הפער בין הרגשה למציאות ולתת פשר למטופל דרך הסברה שמה שמשתחזר לו רגשית זה טראומת עבר... ותחשוב שהרקע לקשר הטיפול שבו השתחזרה טראומה כזאת זה מטפל שהדגיש חוזקותיו באטימות חד צדדית של עבדתי קשה... תחשוב איך הכל נחווה ביחד.. סתם תוהה. לא נראה לך היה מקום להתייחסות מסוג אחר בתוך השחזור הרגשי עצמו?