אוףףףףף

ועדיין ככ מתקשה עם החלקיות הזו, עם המציאות הזו, עם העובדה שגם אם יודעת שאכפת לו ואני חשובה לו, זה חלקי ומוגבל ומותנה.וכששוב גם מרגישה שרואה בי ילדה קטנה(אז בכלל מרגישה מפודחת,מובכת ,ובטח אם חשפתי, וככ קטנה ומטומטמת..),כשגם לא יודעת מה הוא באמת מרגיש(מה אשליה,מה אמיתי..), מה אומר ומשתף, וממה נמנע ולמה, מה קולט מה לא, כמה באמת מרגיש אותי,את המקום בו נמצאת, וכמה ככ לא מרגישה שאיתי, ואותו..,וכנראה גם לא קולטת . והרבה נשאר עמום, כולל השתיקות האלו..,גם הרבה לא מובן לי (מתוך דברים שכן נאמרים), או שלא נאמרים, ובסופו של דבר נשארת מעורבלת עם הכל.., ולבד.כשהוא ממשיך הלאה בשלו, בחיים העמוסים והאישיים...,והרבה גם אחכ לא זוכר, וזה גם מאד קשה לי ומערער. בקיצור..., מרגישה ממולכדת. וכן דברתי על זה גם שם..., אוף זה נראה ומרגיש לי כמו דרך ללא מוצא וכשלא מסוגלת להכיל את כל זה.