עצוב

יש לי הרגשה שאף אחד לא מבין שאהיה חייבת להפרד.. ולא בגלל אחרים שיראו אותי אלא מישהו ספציפי הכי קרוב אליי...שלא יודע שאני הולכת ולא רוצה שידע...ואם ידע יהיה משבר אמון גדול :( וכל מה שבניתי יהרס אין מצב שאספר לו כי הוא נגד ממש...קשה לי להכיל את זה...וכבר חוויתי איתו סבב שכזה רק רוצה שתהיו איתי ואל תייעצו לי להמשיך איתה בכל מיני דרכים יצירתיות :( אוףףףף

בעולם.... מחבקת חזק ועוטף ובכל זאת אולי ימצא פתרון מחזיקה את האמונה עבורך

מיכל, הי שוב, בזמנו כתבת שאת מסתירה מבעלך את עובדת היותך בטיפול. נעזרת. שאמרת שהמצב הוא או או. או טיפול או זוגיות ומשפחה. שאת חשה שאין הם יכולים להתקיים בכפיפה אחת. ובעיניי, ואולי שלא בעינייו (תיתכן קנאה?) הטיפול מסייע לך לתפקד בבטחון רב יותר כאמא, כאשת מקצוע, כאדם. ועוד ועוד. אם בכך מדובר, אני יכולה להבין את המצוקה בה את נמצאת. מדוע את חשה לכאורה בבטחון כי זהו, זה הסיום. באמת עצוב, באמת עצוב, שלך, סוריקטה

הי מיכל, אני מבינה. והמישהו הספציפי הזה שאת כותבת עליו כאן, אני חושבת שהזכרת זאת בעבר. רוצה לכתוב לך על זה מס' דברים , כי גם לי היה משהו דומה. - אבל מכבדת את בקשתך, אז לא.