סוריקיטה יקרה

יימח שמם כל אלו שפגעו בך. אבל את נשמעת לי אישה חזקה וחכמה. תטפלי בפצעים וצאי לכבוש את העולם. מאחלת לך רק טוב. חיבוק ((((())))))) והרבה אהבה ואנרגיה שולחת לך מהנשמה שלי.

הי הופ יקרה, תודה על מילותייך. מי שפגעה בי בעיקר זו אמא, האישה שגדלתי אצלה. היא הייתה חולה, פסיכוטית. אני מאמינה שהיא אפילו לא יודעת מה עשתה, אלו דברים חמורים ביצעה. יש לי, אבל, איזו תחושה שהשתיקה בחמש עשרה השנים האחרונות ביננו אומרת שהיא אולי יודעת שאני יודעת מה קרה אי שם פעם. אין סימוכין למחשבתי. הגיגים כאלו שלי. מי שפגע גם לעולם לא יבקש סליחה, זה לא מישהו שמבין שצריך לבקש. בכל מקרה, לא הייתי מאחלת "יימח שמם". לפחות במקרה שזו אמא. העניין לא כה פשוט. הוא, למעשה, מורכב. "יימח שמה" באיזה מקום מחביא בתוכו גם את "יימח שמי שלי"... כשאמא תמות, יהיה קשה מאד. קשה יותר להיפרד מאמא רעה מאשר מאמא טובה. אני די חלשה, למען האמת, זה מה יש. טופלתי ועדיין מטופלת. יש לי כלים לטפל ולשקם במידה מסוימת את המצב אחרי פגיעות 'קטנות' בשטח שקורות היום. בינתיים המרחב בו אני מסתובבת מצומצם למדי. אישור פנימי רציני, כנראה, נזקק כדי להשיג מעט יותר מזה ולהחזיק. תודה :-) סוריקטה