פסיעה מהוססת טריגר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/10/2015 | 13:37 | מאת: אביב 11

בבקשה בנות יודעת שדעתי לא תואמת את הרוב..זה עדין ושורף מידי אין לי כוח לויכוחים פרשת המועדון בת"א פתחה פצע ישן מדמם...(מעבר למראה החברתית שכרגע לא ניכנסת אלייה) מתי זאת באמת פגיעה בחסר ישע ואיפה האחריות האישית של אותו אדם ..איפה הקו עובר מי לוקח אחריות על שיחזור הפגיעה ..האם זה חוסר ישע או טימטום צרוף .. האם למצוא את עצמי במקומות וסיטואציות הזויות בחסות הדיסוציאציה מסיר ממני אחריות ... מי אשם בהליכה על סף התהום ...מבחינתי ברגע שאתה לא קטין האחריות היא שלך . על בחירות מוטעות משלמים מחיר כבד אבל זה שלך... אולי אני נוקשה עם עצמי אבל קשה לחיות עם המקומות האלה הזכרונות האלה שאתה לא נפגעת כי אם אתה סתם מטומטם . אודי פסעתי למרות שאני מניחה שהבנת כבר קודם ..לא יודעת איך ארגיש לראות את זה כתוב ואולי זה התחלה של חיבור וקבלה זה קשה ככ. אודי בבקשה תהיה עדין :)

לקריאה נוספת והעמקה
12/10/2015 | 16:57 | מאת: sunday

לרצח שהיה לפני כמה שנים, והאשימו חף מפשע בפרשה?

12/10/2015 | 17:22 | מאת: אביב 11

12/10/2015 | 17:42 | מאת: מיכ

הכוונה למועדון הדפוק הזה שאפשר דבר כזה לקרות! ולכל מי שהיה שם!!!!!האחריות על כלם בפרט על הבעלים..ניצול היה פה זה ברור!!! אבל אביבוש, גם אני חושבת שיש איזו אחריות אישית לבחורה בכל זה....עצם הנוכחות במקום כזה, להתחיל בשתיה ועוד....לא ההמשך....קשה וכואב

12/10/2015 | 18:33 | מאת: sunday

ועכשיו אני מבינה את התיאורים שלך על עצמך. לפתע הרבה מהפוסטים שלך מקבלים משמעות אחרת.

12/10/2015 | 19:32 | מאת: שירה

אביב יקרה, כמה קשה לשחרר את האשמה... כמה התבוססות ב"היה או לא היה" או בכלל מה היה. כל כך מבינה. בראש את יודעת היטב מה מותר ומה אסור, את ודאי גם אומרת לילדייך,.כפי שגם אני מסבירה, שהגוף הוא פרטי ולאף אחד אסור לגעת בו בלי רשות והסכמה. מי שעושה זאת הוא פושע. הבחורה מהבאר היתה שתוייה ומסוממת, לאף אחד אסור היה לגעת בה כשהיא במצב כזה., גם אם אינה קטינה נעשו בה פשעים. הם הפושעים. גם נערה שנוצלה ו"שילמה" בגופה עבור מילות אהבה ותשומת לב שלא קיבלה ורצון שיראו אותה, אינה אשמה. היא הקרבן. בואי נגיד את זה ביחד ואולי יום יבוא וגם באמת נאמין. שלך שירה

12/10/2015 | 21:25 | מאת: אביב 11

לא רוצה להכנס לויכוח ...כתבתי שדעותיי שונות ...בכל מקרה תודה על היד המושטת חיבוק ושימרי עלייך

12/10/2015 | 19:34 | מאת: שירה

בואי ילדה, המתיק הזאב/ אני פוחדת, נרעדה קלות/ אני הזאב הטוב, חיך/ אני ילדה רעה, השיבה/ הראי שניך החדות/ חשפה שיני חלב/ וצפרניך הראיני/ אצבעותי עגלות/ וניצני שדייך/ טרם פרחו/ וערוותך החלקה/ אסור לך, רגזה/ מותר, חשף שנים/ חפן בצפרנים/ נצנים ועור קטיפה/ עכשו טובה את/ ואני הזאב, טוב או רע?

14/10/2015 | 00:14 | מאת: גלי2

איזה שיר.. חזק מאד... שלך?

הי אביב, זה מורכב מכדי שארד לעמקם של דברים, אך דומני שכתבת נכונה את העיקר: יש אחריות למי ש"מכניס" את עצמו לגוב האריות במודע. לדעתי, גם אם יש ברקע טראומה (שבהחלט יכולה לגרום למעגלי התקרבנות מתמשכים) - הרי שהאחריות של אדם בוגר היא לדאוג לטפל בעצמו. ויש אחריות גם לקהל, שלא נקף אצבע ולא חש שיש משהו פגום בהתנהגות כזו. על אחריות בעלי המקום, מנחי ה"אירוע" וכו' אני בכלל לא מדבר... ואת, אביב, מטפלת בעצמך.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית