מעיק מאד

שלום מרגישה תסכול עמוק והרגשה שכבויה, בלי חיות,בלי שמחה,בלי תנועה אמיתית מבפנים,ומבחוץ. ולאחרונה זה אפילו מחריף. קשה לי מאד שזה המצב ובעיקר שלא יודעת להגיד,אם בכלל,ואחרי תקופה ארוכה,אם הטיפול עוזר לי .האם יש איזה מדד אובייקטיבי כביכול שיכול לעזור בזה כדי לדעת האם הטיפול הזה בכלל מתאים לי ומעבר לתחושה הסובייקטיבית\חלקית שלי שאולי מטעה אותי?? חשה תקיעות גדולה וממש חסומה.(בעיקר שכועסת,פגועה ממנו),יכול להיות גם,שהפאנטזייה הזו..ואיתו ועליו,ובקשר הזה..,(כשמאד קשה לי להיות "המטופלת"..), גם מאד מקשה עליי, כנל לגבי הההרגשה כל פעם מחדש (גם אם חושבת שמרגישה אחרת וגם..ממנו), שאני ובסופו של דבר,"רק" מטופלת ובעיקר ילדה קטנה שצריכים לגדל..,(למרות גילי המתקדם),ושלא מענייני גם בעצם, שום דבר שקשור לחייו הפרטיים..., וברגע שחשה את זה פתאום וחזק...,(בניגוד לתחושה קודמת אחרת..),זה כמו בעיטה בבטן ממנו ,שמעיפה אותי רחוק מאד(גם אם לא התכוון אולי שיצא כך..).וכבר לא בא לי כלום ואיתו,ובטח שלא מסוגלת לשתף בכלום. כשיש גם כל מיני אמירות אחרות,באופן כללי, שסתומות לי, ומעוררות אי בהירות,כעס ופגיעות.וכל אלו ועוד..., מעוררים כרגע הרבה תהיות לגבי מהות הדבר ,כולל בעיקר היכולות שלי,אם בכלל ,להמשיך בזה,ככה,ובעיקר להפיק מזה. וזה ממש חונק אותי. כולל החלקיות הככ גדולה.שלא נהיית יותר קלה עם הזמן,וגם בלהיות זו שרק חושפת ואז הפוך,נבעטת..., (זה מאד פגע בי, והוא יודע!). עניין העלויות גם מאד מאד מכביד עליי.זו הוצאה ניכרת כל חודש שכבדה עליי מאד. אני לא יודעת מה לעשות.., לעזוב..,ואז להשאר לגמרי לבד(למרות שגם ככה מרגישה לבד בכל המצב הנתון),או להשאר...ולהמשיך באופן הזה..,וכשככ חסומה וחנוקה.וכבר לא יודעת על מה לסמוך,ומה אמיתי ומה לא,כולל איתו ובייננו.ולאן פניי מועדות כשמרגישה רק יותר מדוכדכת ומכונסת.ושהטיפול והוא, הפכו בעצם להיות כל עולמי כביכול.והוא גם יודע! אני ככ מבולבלת ומרגישה שמתקשה גם לדייק.ויש כל מיני לפה ןלשם, ותחושות שמתחלפות, אבל כרגע מרגישה כמו איזה שבר, שלגמרי חוסם אותי.עדכדי שלא ראיתי כבר טעם להגיע, לשתוק כל הפגישה(אני מאד חסומה.) ,ולהוציא בנוסף גם ככ הרבה כסף. אודי בבקשה תביע עמדתך. תודה.