מנסה להתחבר להווה

החלטתי להקדיש את הקטע יצירה שלי בסדנה לנושא הזה - הווה. חלק מהניסיון שלי להמשיך הלאה. לשכוח מהעבר. להתאושש. אני חייבת דברים משמעותיים ועוצמתיים בהווה שירגשו אותי כדי שאשכח מעוצמת החוויות הטיפוליות הקשות משם ואז... צריכה להתאהב או משהו.. צריכה איזה משהו. רגשי , חזק, אחר. מהווה. שיחבר אותי חזק חזק להווה. שישכיח ממני את כל השם ואז ויעזור לי לחיות ולהיות בכאן ועכשיו. חייבת משהו כזה. בנתיים לא מצאתי משהו מספיק חזק מלבד בחור שהתאהבתי בו קצת. קשר נטול סיכוי אבל הוא טיפה הסיח אותי מכל העבר.. אבל זה נגמר. הוא גם התעופף לו והמחשבות על הטיפול ההוא חזרו.. עכשיו יש מסגרת חדשה של קורס יצירתי די אינטנסיבית . כמעט כל יום. אולי זה מה שיצליח לשאוב אותי לכאן ועכשיו של החיים? אני ככ מקווה. אבל אני צריכה משהו רגשי. משהו רגשי חזק. זכרון רגשי חזק מהכאן ועכשיו שיעמעם את הקלטות העבר ויגרום להן לדהות ויהפוך למה שהכי ממלא אותי ומעסיק אותי ומספק עבורי- בכאן ועכשיו. הלוואי וזה עוד יקרה... שהראש שלי כבר לא יהיה מסוגל להזכר אחורנית יותר, לא משנה כמה רע ונוראי ומזעזע היה.. שאני אמצע בטחון ויציבות וזהות ומשמעות וסיפוק וחופש להיות ולחוות ולהתממש - בעכשיו וכאן. בהווה. בלי עבר יותר. בלי עבר רגשי מזעזע. בלי פחד מ'מה יגידו מה יחשבו, אני שווה בעיניהם פחות'... בלי כל זה! להיות הכי שווה בעולם. הכי טובה ומקסימה. כי ככה. כי ככה ירגיש לי. ללא תנאים. בכאן ועכשיו. מגיע לי. מגיע לי טוב. אתה מסכים אודי? אמנמנמ.

הי מימה יקרה, נשמע שאולי משאלתך היא להיות באופוריה. אולי להמיר אובססיה אחת באחרת. להדחיק. להכחיש. יש אנשים שזו דרך להם. אני חוששת שבדרך כזאת עלולות להיות בומים של נפילות לתהומות, בהיות המציאות הבלתי מושלמת ממשיכה ומתרחשת. בדרכי הטיפולית לא בחרתי לחתוך את העבר, הוא חלק ממני, ויש בו גם יתרונות שעשוני את מי שאני ועצבוני. וחשבתי בנוסף, שאולי יש בך חלק שגם מפחית מאד בערכך, שמחפש להענישך. אולי גם את זולתך. ראשית דבר שקיים בך ולא משהו חיצוני דווקא. תפיסת זמן, הממממ... מחשבות של בוקר, סוריקטה

תזהרי לא לחלות במחלה של פסיכולוגים שעושים 'אנליזה עד מוות' לכל דבר... לפעמים כמיהה לטוב ולשיפור היא כמיהה לטוב ולשיפור ואין בזה שום דבר רע!!