טעיתי

אני לא בת מאה. רק הרגשתי ככה. אני גם לא בוחרת איך אני רוצה להרגיש כי אם יכולתי לא הייתי בוחרת ככה. והלוואי, באמת, שיכולתי לבחור או ךהרגיש שגל יום הוא מתנה. כשהכל כל כך ההיפך. אבל אודי, אם היית רואה אותי בחיי השיגרה לעולם לא היית מנחש שמה מן הדברים שנכתבו כאן הוא אני... גם זה די נורא... תודה חג שמח שירה