הרחבה...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כתבת בתגובה לשאלתי..., "יש צורך להסביר חוויה? ועוד של מוות נפשי?..." אז האמת אודי, שקצת ביאסה אותי התשובה הזו שלך, שגם הסתכמה רק בכך. גם ככה קשה לי,וכן,יש צורך,ונזקקתי לזה,ואחרי שגם הסברתי במפורט, את בקשתי,ולמה חשוב לי הסבר על כך,ובהתייחס לשאר חוויות\תחושות שלא מוגדרות בהכרח כמוות נפשי. ועניין ה"חווית..." ,ובמקום רק לכתוב "מוות נפשי", רשמתי ככזה, כי כך הבנתי שרושמים תמונח הזה. ובכל זאת היה חשוב לי לקבל ממך יותר פירוט והרחבה בעניין. אבל...נותרתי עם איזו תשובה, שהרגישה לי יותר מתחכמת\צינית שכזו...,? מאשר להיות איתי בזה. ואולי אני טועה. "ולגבי הטיפול והצורך להסתפק בחלקיות - זו אחת מהמטרות לדעתי, ללמוד להיות בקשר מציאותי" ואני כל פעם מחדש תוהה.., האם קשר עם פסיכולוג, ההסתפקות בחלקיות והמוגבלות הזו ואיתו,ועל כל מה שעולה וקורה..., זה אכן ללמוד להיות בקשר מציאותי??? כשהמטרה הרי לייצר קירבה,אינטימיות, אך למעשה בסופו של דבר, זו אינטימיות זמנית,מוגבלת,מותניית ,חד סטרית, וזה יותר מרגיש כמו קשר הזוי ובעייתי, מאשר קשר אמיתי מציאותי . מניחה שלא תסכים איתי...., ?? חג שמח
שלום קרןאור, גם המדיה הזו היא חלקית ודומני שנגזר עלי להיות זה שלא מצליח לספק את כל הצורך ולתסכל ולאכזב אותך. את יכולה לקבל את זה ולקחת מה שניתן או לכעוס עלי ולחשוב שאני לא בסדר. ואחרי ההקדמה - כוונתי היא שחוויה לא ניתן להסביר במלים. גם חוויית מוות נפשי לא אוכל להסביר במלים. זו חוויה. ובאשר לחלקיות הקשר הטיפולי - זה קודם כל קשר, ואז טיפולי. וגם אם הוא בגבולות וחלקי והזוי - הוא קשר רגשי. אני משער שהקושי בקירבה ואינטימיות לא קיים רק שם, אלא גם שם (מכאן, שלא הקשר הטיפולי הוא הבעיה). אודי