טיפול בהפרעת אכילה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי שלום, כתבתי לך בעבר על התלות במטפל וכתבת לי שעדיף להיות תלוי במטפל על פני להיות אנורקטית או בולימית. בגדול - אני מסכימה איתך. וכל אדם בר דעת יסכים אבל... ופה בא אבל גדול. האם טיפול לא אמור לסייע לי להתחזק ולדעת איך להתמודד עם קושי לבד? להפתעתי, בטיפול נאמר לי שאני טועה בגדול. נאמר לי שאני מוכרחה ללמוד להיעזר בבני אדם במקום בחומרים. נאמר לי שהריפוי יגיע מעצם היותי בתוך קשר "מגדל" (אודי, מה זה קשר מגדל???). ונאמר לי שיכול להיות שאזדקק לטיפול שנים רבות. אני מרגישה שרוצים שאהיה תלויה וזה גורם לי להתנגדות. למשל, קשה לי לבכות בטיפול (אני בד"כ בוכה באוטו לבדי), אני מסרבת לשכב על הספה ו/או לעצום עיניים. קשה לי בכלל להודות שאני זקוקה. אני מבולבלת. אודי, מה זה בעצם טיפול?
הי דנית, בהחלט, אבל זה מגיע רק מתוך היכולת להכנס לקשר אמיתי שבו אפשר להזדקק ולהיעזר. בלי זה זו אשלי הנרקיסיסטית של חוסר תלות ועיסוק מתמיד בשאלות הללו - שהופך אותך להכי תלויה שניתן לחשוב. זה הפרדוקס, והפתרון לזה הוא טיפול. ולפני זה - טיפול כדי שאפשר יהיה להיות בטיפול (אלו הטיפולים היותר מורכבים שיש). [מציע לך לראות את ההרצאה בנושא הפרעות האכילה שבאתר שלי, אולי יהיה לך רלוונטי] אודי