נטישה -טריגר

אודי סליחה באמת שאני מציפה כל כך. אני מיאשת יושבת באוטו בוכה ורועדת מתפללת לא לאבד אחיזה .. אולי עשיתי טעות שלא חיכיתי שתיצור איתי קשר .אבל בהערכת מצבי ובהתחשב בשבוע שמחכה לי והאיזון העדין שאני חייבת להיות בו . שלחתי לה סמס עכשיו בשאלה מתי נפגשות הסברתי גם למה פניתי ולא חיכיתי לה והתנצלתי . והרי תשובתה מילה במילה "נחזור לפגישות אחרי סוכות ".. אחרי שכשאמרתי לה שאין סיכוי שאני אחזיק 50 יום לבד היא כתבה לי "וכמו שאמרתי קודם ניפגש אחרי ראש השנה" אודי גם לנפגעת לא מורכבת לא עושים את זה בטח לא למי שאם did . פשוט לא יודעת מה לחשוב יותר מרגישה כמו קליפת השום ,שוב התחושה הזאת שהיא עושה הכל כדי שאני הלך . כל מי שסביבי כבר אמר לי לחפש מטפלת אחרת שכאן ניגמרה הדרך ..כל חלקיי מוטרפים הבכי הצעקות החוסר איזון איך אני אמורה להחזיק ... ומשהו קטן ניצוץ קטן קטן של אור ממשיך בקול בטוח לצעוק לי מבפנים אביב סבלנות עוד קצת אל תישברי .אל תאבדי אמון .אל תוותרי על הדרך .. אז לא מוותרת ולא נישברת אבל זה הולך להיות מטורף ברמות שאת האמת לא מגיעות לי ....וסליחה אודי שזה הופך אותי לכל כך אובססיבית כאן .

מה את מבקשת? שתהיה בן אדם!!! אבל זה גם יותר מדי לבקש! והיא יודעת את המצוקה שלך, והיא אמורה להבין את תהום הרגשות. אבל ככה זה, תתנחמי שאת לא לבד אני בכלל לא בקשתי של יתוש רק שיאשר את המייל והוא קרא את המייל, פעל על פיו, ומרוב רשעות לא אישר לי שקרא אותו, רשעות אמיתית!

אודי מסיבותיו הוא, החליט לא להעלות את הצפרדע הדימוי שבו אני רואה את המטפל, וכך מרחיקה אותי ממני לעולמים

נפגשות רק אחרי סוכות . היא השתנתה אין בה טיפה של אמפטייה ביקשתי יד אחיזה חקטנים ..היא הדגישה שולחת יד אלייך ..יודעת איזנ כאוס זה וכמה אני זקוקה לעזרה באחיזה אותם. ויתרתי אודי זה יותר מידי משחזר את אבא את הבית.אני מטופלת לא צריכה להתחנן לטיפת אמפטייה ויחס ... אודי שבעה שבועות בלי אחיזה זה ממש לא טיפולי אם לא היית כאן הייתי באשפוז . תודה וסליחה ..