מאבדת את זה

אודיאני מאבדת אחיזה . אני בקושי מתפקדת בורחת לתוך עצמי חיה על כדורים . יש לי רעש בראש של להקת אווזים צורחים . אודי הם רוצים שאוותר עלייה על הטיפול עליינו ..יש להם בטן מלאה עלייה . אודי אני מרגישה במלחמת חורמה בבקשה תעזור לי שהצד של ההגיון הבריא ינצח תעזור לי להחזיק את התקווה והאמונה שהטיפול הזה ימשיך שהעגלה תזוז ... ניסיתי אתמול לדבר איתם לכתוב להיות לא הצלחתי הוא מקלל ונעשה כמו אבא התנתקתי...אני מבינה עכשיו יותר לא יכולה לפרט כאן אבל מבינה את הצד הזה הפגוע הנרקסיסטי מבינה את הזעם שהיא מדברת עליו מבינה גם איך הכשלים שלה מפעילים אותו מצטערת על עצמי שלא יודעת איך לשלוט בו ..יודעת רק לברוח ממנו ושנים מבקשת עזרה מולו ..הם אולי צדדים שלי אבל הם מפחידים אותי משתצקים אותי וגורמים לי לעשות מה שהם רוצים בדיוק כמו אבא ... כל כך מנסה לא ליפול למקום הקרבני שאני....אפילו לא כותבת מפחד מנבואה שתגשים את עצמה אבל זה שם התחושות של האשמה של הכעס העצמי של הרצון... אני לא חושבת שמטפלים יכולים להבין איזו מלחמה זו ..וכשאני אגיע ואגיד שנלחמתי כדי לבוא היא תעלב כאילו אם את נאבקת אז אולי באמת זה לא עוזר לך ... אם אני התעללתי בה היא החזירה לי כבר פי מאה....אודי בבקשה תזכיר לי שהיא איתי שאנחנו יחד בדרך שנימצא את הדרך שהדברים יתייצבו ....