לד"ר פלד- פרפנאן (המשך)

שאלתי לפני כמה ימים לגבי ההשפעה של פרפנאן על מצבי דיכאון. תשובתך היתה שה"דיכאון" הוא חלק ממחלת הסכיזופרניה. רציתי להבהיר כאן את שאלתי. אני לא סובלת מסכיזופרניה אלא מבעיות קשות אחרות הכוללות דיכאון, OCD והפרעות אישיות. לפני 8 שנים קבלתי מרשם זמני למינון נמוך של פרפנאן בגלל מצב של פאניקה שחשבתי שנובע מתהליך פסיכוטי. כתוצאה משיקול מוטעה (בלשון המעטה), המשכתי ליטול 4-8 מ"ג פרפנאן במשך 3 שנים על דעת עצמי וללא פיקוח רפואי. בנוסף ל tardive dyskinesia, התחלתי לסבול מהתקפי חרדה קיצוניים ומהחמרה של דיכאון שהצריך טיפול בתרופה מקבוצת ה-SSRI שעדיין נמשך (הפעם במעקב רפואי). כיוון שתרופות נוירולפטיות עשויות לגרום ל"איזון" ביוכימי במצבים פסיכוטיים המאפשר את הפסקת נטילתן, רציתי לדעת אם אותו מנגנון של "איזון" רמת הדופאמין עלול לגרום לתופעות בלתי רצויות וכרוניות כגון דיכאון. דבר נוסף וללא קשר, האם היסטוריה של נטילת תרופה נוירולפטית עלולה להגביר את הסיכון ללקות במחלת פרקינסון בהמשך החיים? תודה מראש.

הפסקת ניורולפטיקה לא גורמת לדיכאון לא תכשירים אנטי פסיכוטים לא מגבירים סיכון עתידני לפרקינסון - הם עלולים לגרום לתופעות דומות לפרקינסון כתופעת לוואי